שאלות שונות
1 לגבי יום טוב שחל במוצ""ש שמתפללים בתפילה ""ותודיענו..."" מאחר ויום טוב בארץ שחל במוצ""ש אינו שכיח כמו בחו""ל ששם שני ימים טובים.
האם ניתן להסתפק שהרב או החזן רק יכריז על ""ותודיענו..."" בלי לאמר את כל הנוסח וימשיכו ""ותתן...""?
2 לגבי יום שביעי של אבילות שמקצתו ככולו לאחר שאחרון המנחמים יוצא האבלים קמים ורוצים לסעוד ביחד או כשחוזרים מבית העלמין ורוצים לסעוד ביחד.
האם ברכת המזון רגילה או עדיין מברכים ברכת אבלים?
האם יש חילוק בסמוך לקימה או בחזרה מבית העלמין?
3 במה זכו נוח, שרה, יתרו, קורח, בלק ופנחס שתיקרא פרשת השבוע על שמם?
4 במה עדיף לקרוא, בספר גויל או רגיל?
5 רבינו כותב ביסודי התורה פר' ח, הלכה א'.
""... שהמאמין על פי האותות יש בליבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף...""
האם אפשר להבין שכל האותות שעשה משה רבינו בציווי האל, אפשר שיעשו ע""י קוסמים ומכשפים, ואפילו לקרוע את הים ?
1: די באמירת המלה ותודיענו בקול רם, לתזכורת ולא יותר.
2 בתום האבלות כבר אין אמרים ברכת אבלים.
3 לא תמיד זכורנם לברכה. יש וזכרונם לקללה. ויש שזכרונם למען הענין שרוצים להנחילו לדורות.
4 בספר גויל עדיף מאוד, אך אין לגרום למחלוקת אם קוראים בס"ת קלף.
5 יש ניסים כמו בעשרת המכות שהחרטומים יכלו לעשות בלט וכישוף והיו שלא יכלו.
קריעת ים סוף בודאי שלא, כי מדובר בשידוד מערכות הטבע.
יש ניסים כמו בעשרת המכות שהחרטומים יכלו לעשות בלט וכישוף והיו שלא יכלו.
קריעת ים סוף בודאי שלא, כי מדובר בשידוד מערכות הטבע.
יש ניסים כמו בעשרת המכות שהחרטומים יכלו לעשות בלט וכישוף והיו שלא יכלו.
קריעת ים סוף בודאי שלא, כי מדובר בשידוד מערכות הטבע.