1 בארץ בגלל קדושתה, יש שני לאווים: מסיג גבול וגניבה או גזילה. בחו"ל רק לאו אחד גניבה או גזילה.

2 שותפות ניתנת לפירוק. חצר שותפין ניתנת לפירוק. אם יש לכל אחד כדי חלוקה רכוש משותף בבית משותף, לא תמיד הוא בר חלוקה. וגם כשהוא בר חלוקה בפועל, אפשר שוועדת התכנון לא תאשר זאת. ולכן יש גדר בל תסיג.

1. גם בזה יש איסור הסגת גבול, כי לפעמים הוא פוגע בזכות לסוכה של זה שמתחתיו וכיו"ב. כללו של דבר, לעולם צריכה להיות הסכמה של השותפין והיתר של ועדת התכנון.
2. נכון. בימינו התנאים השתנו. ובכ"ז יש להלכה לחול, במקומות קטנים ועסקים קטנים ומקומיים.
3. כגון שהוא מוזיל יתר על המידה, יש וההלכה תמנע בעדו, כי בסופו של דבר הוא יפגע בלקוחות.
4. הוא לא פוגע, אלא יש איזון בין טובת הכלל ובין זכויות אלמנטריות של הפרט.
5. לא נכון.  יש איזון מושכל מאוד והגון מאוד, בד"כ טובת הכלל עדיפה.
6. לפי החת"ס, האיסור מן התורה. רבנו בתשובה כתב שיש בזה משום לא תסיג. השאלה אם התכוון לאיסור תורה. יש לי ספק בדבר.
7. לא.
8. א. כן. ה' שונא גזל בעולה.

ב.בימינו חייבים להיות כל גורמי הכשרות מונחים ע"י הרבנות הראשית, שאם לא כן, ההתחרות עלולה לפגוע בכשרות הלכתית אמתית. וגם עלולה לפגוע באכיפת חוק האונאה בכשרות וביחס הבג"ץ לאכיפה.