האם נכון לפי רבנו לחגוג כל חג יום אחד בכל ערי מדינת ישראל בימינו?
בשו"ת מהדורת בלאו סימן קכה משיב רבנו לשואל "ומהיות ישראל בעיר מן הערים הקרובות לירושלים באותה העת לא יתחייב, שהיו השלוחים באין לשם, לפי שהיו (אולי) יחידים או היה שם חרום בדרכים, או היו הגוים מונעים השלוחים מלהכנס לאותם מקומות. ואין העיקר בזה הענין אלא המנהג (לב), לפי שכל מקום הקרוב לירושלים עד שיוכלו השלוחים להגיע (לשם), אם היה המנהג אבותיהם תמיד מדור לדור (לעשות) יום אחד, יתמידו בזה, ואם היו שני ימים, יתמידו בזה...".
לפי רבנו, נהגו ברמלה, שני ימים כעדות ספר כפתור ופרח.
בימינו פשט המנהג כהריטב"א, כך הכריע החזון איש, שבארץ ישראל אין לנהוג שני ימים טובים, ויש לסמוך עליו, כי יקשו עלינו מעשית לנהוג כן בימינו.
תכנים לקריאה נוספת
מי שעשה ערובי תבשילין ערב ר"ה הסמוך לשבת, האם מותר להכין מיו"ט הראשון לשבת?
האם ההיתר להכין מיו"ט לשבת הינו דווקא מיו"ט הצמוד לשבת ולא יו"ט שלפניו?
מתי נקראת "שבת רחוקה" שבכגון זה לא התירו חכמים להכין מיו"ט לשבת למרות שעשה עירובי תבשילין?
כיצד מוכיח הרב קאפח בשיטת הרמב"ם שהכנה מיום ה' לשבת מותרת למרות שאין להכין מיום ה' ליום ו' שהינו היום השני של ר"ה?
שבת שלאחר ר"ה, האם מותר ביום שישי לעשות מלאכות לכבוד שבת?
בנוסח עירובי תבשילין נאמר:"..לעשות כל צרכינו", האם אכן תותר כל מלאכה כולל קצירה,טחינה וכיו"ב?
אלו מלאכות מתיר עירובי תבשילין לעשות ביו"ט לכבוד שבת, האם כולל גם שטיפת רצפה, הדחת כלים, סידור המיטות?
מלאכות שהותרו בעשייה מיו"ט לשבת, האם היתר זה יהיה תקף גם במועד הסמוך לכניסת השבת?
היש חובה לסעוד שלש סעודות גם ביום טוב כביום השבת?
מדוע נחלקו הפוסקים בפרוש שיטת רבינו הרמב"ם בנושא זה?
מהן הראיות של חכמי תימן הסוברים שאין חובת קיום סעודה שלישית ביו"ט?
האם בפסיקה לא ברורה בנושא זה, ניתן להסתמך על הכלל: "פוק חאזי מאי עמא דבר"?
כפתור שנפל מבגד, האם מותר לטלטלו בשבת או ביו"ט ללא חשש למוקצה?
ומה יהא דינם של קליפות פרות, באיזה אופנים ניתן יהיה להתיר טלטולם בשבת?
היש הבדל בין דין הכפתור לדיני חלקים שיצאו מחיבור קבוע כמו: ידית של דלת או חלון שנעקרו ממקומם בשבת?
האם בכל מקרה שמדובר באביזר שהיה מותר לטלטול אזי כל חלק שיעקר ממנו בשבת ישאר בהיתרו?
האם לצורך היתר הטלטול יש לבדוק אם ניתן לעשות שימוש כלשהו באותם חלקים?
קדוש יו"ט
שלום כבוד הרב,
ראיתי בשו"ע שמצטט את לשון הרמב"ם בעניין קידוש יו"ט שיש חובת הקידוש עד חצות
וראיתי המון בתי כנסת בעיקר חברינו האשכנזים שמסיימים את התפילה לאחר חצות.
א. היכן לומד הרמב"ם את חובת קידוש יו"ט עד חצות הרי זה לא כתוב במפורש, נכון
שיש לימוד בגמרא "חציו לה' וחציו לכם" (ר"א)?
ב. על סמך מי האשכנזים סומכים?
ג. מה הרמ"א אומר בעניין זה והרב פינשטיין?
אודה לרב בעניין על מנת לתקן של אחינו האשכנזים.
בישול מיום טוב ראשון של ראש השנה ליום טוב שני של ראש השנה
כבוד הרב , שנה טובה וגמר חתימה טובה .
שאלתי : האם יש צד היתר לבשל או להכין מיום טוב הראשון של ראש השנה ליום טוב שני של ראש השנה ?
א. בגלל דין של יומא אריכתא דהיינו שרואים ביומיים אלה כיום אחד ארוך ,
ב. עקב המחלוקת אם יו"ט הראשון או השני הוא מדאורייתא .
ג. כך נהגנו תמיד בבית אבא , האם עלי לשנות בגלל כל מיני חומרות הבאים עלינו בכל עת ?
בברכת התורה
בנסיבות שהתנתק החשמל ביו"ט, האם מותר לומר לגוי שיחזיר את החשמל לפעילות?
האם ההיתר של עשיית מלאכת אוכל נפש ביו"ט כוללת אמירה לגוי שיפעיל אפילו את המזגן?
היש בנסיבות אלו של החזרת החשמל לפעילות תוך עקיפת הגורם המקצר, גדר של "מתקן מנא"?
עד כמה צריכים להתחשב ע"מ לפסוק להיתר אמירה לגוי, בעובדה שמדובר בבבית שדרים בו ילדים?
יום טוב שני של גלויות לישראלים
שלום כבוד הרב,
אנחנו ישראלים שלפני פחות משנתיים עברנו לארה"ב לצרכי עבודה. כל משפחתינו בישראל ויש לנו דירה בבעלותנו בישראל ואנו מתכוונים בחמש השנים הקרובות, אי"ה, לחזור לגור בארץ. האם עלינו לקיים את מנהג המקום של יום טוב שני של גלויות ומהם ההלכות הללו לפי מנהג תימן?
תודה רבה.
הדלקת נירות
לרב ערוסי שלום רב שאלתי היא מי שלא הניח עירובי תבשילין בערב חג האם יכול להדליק נרות .?