ניחוש או סימן
בפרק 11 בהלכות עבודה זרה הלכה ה':
האם לדעת הרמב"ם כשהוא כותב שמותר לומר מאז שבניתי את הבית או מאז שהתחתנתי וכו' התעשרתי או יש עלי ברכה, הוא מתכוון רק שמותר אבל אין בזה כלום או שבאמת זה סימן טוב ומאז יש ברכה בפעולות שלי.
לעומת כמובן, בהלכה ד' הקודמת שהרמב"ם כותב שאסור להימנע מפעולות או לעשות פעולות בעקבות מקרים כגון כששועל עובר לידי וכדו'.
אני אם הרמב"ם אומר שמותרים הדברים בהלכה ה' מהצד הפסיכולוגי רק כגון שמאז שהתחתנתי אני שלם יותר ורגוע (בהנחה שיש שלום בית), ולכן שאר הדברים בחיים באים לי בקלות ובנחת ולכן אני מתעשר יותר לדוגמא, או שיש כאן משהו רוחני בעצם?
כלל גדול בהלכה, ניחוש – אסור, סימן – מותר. ניחוש, כל שהאדם מכוון מעשיו לפי דברים שאירעו או שיארעו, בעוד שסימן אין אדם מכוון מעשיו על פי הסימן, אלא האדם מניח שהצלחתו היא מאז שהתחתן וכיו"ב. ולכן אין איסור שאדם יראה בעניינים מסוימים שהוא מצוי בהם כסימנים, בין אם זה עניין פסיכולוגי, ובין אם סבור הוא שיש עניין רוחני, ברכת ה' וכיו"ב.