לשואל היקר

אמנם מצטער פטור מן הסוכה, וכבר כתב רבינו פ"ו סוכה ה"ב: חולים ומשמשיהן - פטורין מן הסוכה. ולא חולה שיש בו סכנה, אלא אפלו חש בראשו ואפילו חש בעיניו - מצטער פטור מן הסוכה הוא ולא משמשיו. ואיזה הוא מצטער? זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובין והפרעושין וכיוצא בהם או מפני הריח.

וכמובן שידע שבאו מקרים אלה במקרה לא כמי שידע מראש שהמקום לבנות סוכה אינו מתאים לכך.

ולשאלתך, לא הגדרת על שום מה הדבר לטורח לזקן, והרי כל מצוה בעשייתה יש בה טורח.

ולהעירך לתוכחת מארי שם בביאורו ציון טו, כנגד אותם הקלילים ברוחם לפטור עצמם ממצוה חשובה זו והא לך לשונו:

   ואני אומר אמת דרות עוכרים ומלאכא קאמר דצטקי למפטר נפשייהו ממצוה. והרי תימן יותר קרה מירושלם דבעיר צנעא הקור בתורף למטה מהאפס ובחג הסוכות הקור שולט עד שהיו הזקנים באים לשאול אם מותר לאחוז את האתרוג ע"י מטפחת מחמת צנתו ומעולם לא שמענו שהיהודי ישן מחוץ לסוכה, כך בכל רחבי תימן עשרות אלפים ישנו בסוכה ושומר מצוה לא ידע דבר רע אלא שצדק ר' מנוח שאותם המזלזלים או המקילים כלשונו רוח קמעה עכרם וירא שמים יעשה הכל כדי לקיים מצות בוראו כפשוטה וכקבלת חז"ל.