לשאלת השואל היקר 

א. לקביעת זמן נץ החמה - כבר השיב מארי שאין זה זמן מדויק אלא משוער, והקובע כשרואה את ההנצה של קרני החמה ולא גלגל החמה, ולפי הלוחות המצויים בימינו נראה שהכי קרוב לדעת רבינו זה הנץ הנראה בפרט בלוחות שמסווגים לפי אופק המקומי, אך בודאי לא הנץ האסטרונומי, כלומר הנץ הנראה לכל אחד במקומו, וגם לא כמחשבים את אופק הנץ ע"י הסרת ההרים. וראה בשו"ת הריב"ד ח"ב שהביא תשובות מארי בענין זה. ומשום כך הדגיש רבינו בתשובה שאין חובה לדייק הזמן אלא תלוי בשיקול דעת המתפלל שהגיע הזמן, ונציין כי אף החזון איש לא דקדק על הדקה או השניה. וכבר העיר כף החיים-סופר שהמדקדק ע"פ השעון בכלל משתחוה לאלוהי השעונים, והבן. 

ב. לשון רבינו  בהלכות קריאת שמע פרק א הלכה יא:

ואי זה הוא זמנה ביום?

 מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו עישור שעה קודם שתעלה השמש.

 ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש - יצא ידי חובתו שעונתה עד סוף שלש שעות ביום למי שעבר ואיחר.

 ולשון רבינו בהלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ג הלכה א:

תפלת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה וזמנה עד סוף שעה רביעית שהיא שלישית היום, 

ואם עבר או טעה והתפלל אחר ארבע עד חצות היום - יצא ידי חובת תפלה, אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה, שכשם שתפלה מצוה מן התורה כך מצוה מדבריהם להתפלל אותה בזמנה כמו שתקנו לנו חכמים ונביאים. 

הנך רואה ברור כי ק"ש או תפילת שחרית אחר הנץ הוא בדיעבד לרבינו ועדין בכלל תפילה בזמנה למאחרים.