מספר שאלות בהמשך להקבלת פני רב
לכבוד הרב שלום וברכה!
שאלה ראשונה בנוגע לברכת הלולב:
במהלך השיעור הרב הזכיר שכדי להמנע מלהתחייב בברכה על הלולב, יש להפוך את האתרוגים, כך שנברך בסמוך לעשיה.
הוקשה לי הדבר מדברי רבינו, ברכות יא,טו: "נטל את הלולב - מברך על נטילת לולב. שכיון שהגביהו יצא ידי חובתו... ומכאן אתה למד, שהמברך אחר שעשה בלא ברכה, מברך על העשיה".
לכאורה מדברים אלו, נראה שאין צורך להמנע מלצאת ידי חובת נטילת לולב עד סמוך לעשיה, שהרי עצם הברכה בנוסח שלנו, מורה שכבר יצאנו ידי חובה.
שאלה שניה בנוגע לדיני שבת - בנוגע לפתיחת דלת מקרר בשבת:
כידוע ברוב המקררים החדישים בימינו, בעת פתיחת דלת המקרר נעשים אוטומטית שני דברים:
א) הנורות הפנימיות נדלקות (הנורה הפנימית אינה חוט להט אלא לד או משהו מסוגו).
ב) מנגנונים פנימיים נכנסים לפעולה, על מנת לשמור על המוצרים בקירור (נראה שגם תלוי כמה זמן הדלת נשארת פתוחה).
העברה למצב שבת במקררים חדישים כאלו, משרתת שני דברים: א) כיבוי המנורות לחלוטין. ב) השבתת אותם מנגנונים בעת פתיחת הדלת.
בעקבות מקרה ששכחנו להעביר למצב שבת, חשבתי בדעתי: האם יש מקום להחיל את דין "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" בנידון שרוצה להוציא אוכל מהמקרר בשבת?
בהנחה שיש אור במטבח, ואור המקרר אינו באמת נצרך.
האם אכן ניתן להקל בנסיבות כאלו, לפתוח את דלת המקרר בשבת על מנת להוציא משם אוכל?
יבורך רבינו על פעלו, וה' יתמיד בריאותו, ונזכה לישועה במהרה, מאת שוכן מעונה.
1 אם אדם נוטל לולב בביתו, מברך ליטול ונוטל הלולב ומנענע.
היה ונטל הלולב והלך עמו לביהכנ"ס, מברך על נטילת לולב, כי כבר הגביה הלולב ויצא ידי חובתו מן התורה, ומברך על נטילת לולב, בגלל שעדיין יקיים מצוות חז"ל, לנענע הלולב בהלל.
2 במנורות לד יש מקום להקל, אבל יש להחמיר כשהדבר נחזה כמדליק ומכבה.
לכן לכתחילה בודאי שלא ידליק ויכבה נורת לד בשבת.
אבל אם שכח לכבות הנורה מע"ש במקרר, אם יפתח הדלת והנורה תידלק, ניתן לכבותה בשינוי, או שניים שעשאוה, כדי שיוכל לפתוח ולסגור לפי צרכיו, וזאת בשל העובדה שהנורה היא של לד.