1 הצדקה האלוקית עמנו רבה מאוד כהררי אל הענקיים, אבל גם הדין האלקי, המשפט, הוא איום ונורא, משום שה' להבדיל מבני אדם, יודע חדרי לבבות בני אדם, כמו שמגיעים לתהום הנעלם, הללו שנהגו לומר פסוקים אלו, הם כצידוק הדין ביום פטירת משה רבנו ביום שבת, אבל זהו מנהג שלא בא זכרו לא ברבנו ולא בתכאליל הקדמוניות, ולכן מארי אינו מאמצו.

2 מנהג קבלי, כמו שנות ערלה, שלוש שנים, ובשנה הרביעית נטע רבעי קודש לה', אך הדבר פשוט שאם יש לו צורך לספרו לפני כן, מותר.

3 יחנכו בגידול פיאות ואם האב יוכל ג"כ לגדל פאות בגלל בנו, מה טוב. ואם לא, כשבנו יגדל יאמר לו, שהוא הבן צדיק, ואילו האב, עלה מתימן וגזזו לו פיאותיו במעברת עולים.

4 החרדים לדבר ה' דואגים שבניהם ילמדו שחייה, וכן ראיתי בבני ברק שעושים כן.

5 כמו שהגדולים חייבים לפשפש במעשיהם, על שום מה חלו או נגנבו, או נפלו וכיו"ב, וישובו בתשובה, כי ה' מאותת להם, כך הקטנים בני דעת צריכים להבין איתותי ה' להם במה שקורה להם.

6 זה בדיוק מה שאמרתי, שקטן בן דעת, חייב בדיני שמים, וזה מה שהנו"ב חידש.