דילוג לתוכן העיקרי

שאלות שונות3

שאלה

מה פשר אמירת הפסוק "צדקתך כהררי אל משפטך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהוה" במנחה של שבת? 

לפי ההערה של מארי יוסף זצ"ל בסדור שיח ירושלים "נהגו להוסיף פסוק זה". כנראה מארי יוסף לא ראה זאת כחובה.
2 מהו המנהג לגבי תספורת של ילדים - האם לחכות לגיל 3 או ניתן לעשות תגלחת לילד עוד לפני ?
3 האם נכון לאדם לספר את בנו הקטן שיהיה לו פאות בזמן שלאב אין פאות - השאלה: מה יהיה כאשר הילד יגדל יחכים וישאל את אביו למה הוא ללא פאות ויכולה להיות פגיעה בדוגמה האישית של האב לבנו?
 
המשנה בקידושין פ"א משנה ז: כל מצוות הבן על האב האנשים חייבין והנשים פטורות ושם בפירוש כתב רבנו מהם חובות האב על בנו: למולו לפדותו ללמדו תורה להשיאו אשה ללמדו אומנות ולהושיטו בנהר.
כיצד מקיימים היום את לימוד השחיה שלכאורה האב מצווה בה? 
נראה שלא מקפידים היום לשלוח את הילדים ללימוד שחיה.
5 כשיש חיוב מדרבנן או דאורייתא, הוא בנוי על מנגנון של שכר ועונש, כיצד המנגנון של ענישה מגיע לידי ביטוי אצל הקטן?
6 אולי כוונת רבנו שיגדל ויהיה בן דעת אינו דווקא 13 ויום אחד, אלא אף בפחות כמו בנזיר?
 
תשובה

1 הצדקה האלוקית עמנו רבה מאוד כהררי אל הענקיים, אבל גם הדין האלקי, המשפט, הוא איום ונורא, משום שה' להבדיל מבני אדם, יודע חדרי לבבות בני אדם, כמו שמגיעים לתהום הנעלם, הללו שנהגו לומר פסוקים אלו, הם כצידוק הדין ביום פטירת משה רבנו ביום שבת, אבל זהו מנהג שלא בא זכרו לא ברבנו ולא בתכאליל הקדמוניות, ולכן מארי אינו מאמצו.

2 מנהג קבלי, כמו שנות ערלה, שלוש שנים, ובשנה הרביעית נטע רבעי קודש לה', אך הדבר פשוט שאם יש לו צורך לספרו לפני כן, מותר.