ברכות התורה
שלום לכבוד הרב
רבנו בהלכות תפילה פ"ו ה"י פסק להלכה את הירושלמי הברכות פ"א ה"ה
שצריך לסמוך את ברכות התורה ללימודו כדי שלא יהיו ברכות לבטלה
ומארי שם ציון כז ביאר את דעת רבנו שאם קרא קריאת שמע
אינו צריך לשנות מיד
?שאלתי עד כמה זמן צריך להסמיך את ברכות התורה לק"ש
.תודה רבה
לשואל היקר
לשאלתך עד כמה זמן צריך להסמיך את ברכות התורה לק"ש, לפי מארי שם בביאורו.
קראתי את שאלתך והיא היתה תמוהה בעיני היכן מצאת או איך הבנתה את דברי מארי שיש להסמיך את ק"ש לברכות התורה, עיין שם היטב שוב, ותראה בעיניך דברי מארי בררים נהירים וצהירים, כי העקרון הוא לברך את ברכות התורה בכל יום, אלא שהפותח את יומו בלימוד עליו לברך לפני כן ברכות התורה, ומיד כמובן להסמיך את לימודו בכדי שלא יהא ברכתו לבטלה, אולם מי שלא בירך ברכת התורה ובירך אהבה שבק"ש היא עצמה כבר נחשבת ברכות התורה ועצם ק"ש הסמוכה היא הלימוד הסמוך לה.
וראה שם בדברי מארי שרבינו אינו בשיטת חכמי התוס' והראב"י אב"ד שכמותם חש השו"ע שמי שלא בירך ברכות התורה וסומך על אהבה רבה, יש לו ללמוד מיד עם סיום תפילתו, ולא כן כאמור שיטת רבינו בתלמוד כפי שביאר מארי שם.
תכנים לקריאה נוספת
שונות
שלום לכבוד הרב,
1. שאלה לגבי האימרה: "מנהג דוחה הלכה":
א. האם מצוי ברמב"ם ביטוי זה ואם כן באיזה הקשר?
ב. האם נכון לומר "מנהג דוחה הלכה" כפי שזה נשמע גם מפי חכמים השייכים לזרם השאמי?
ג. האם אדם רשאי לנהוג עפ"י הדין או ההלכה גם אם זה נוגד את המנהג?
2. הרב קאפח כותב בהלכות ברכות שעל כל מיני מאפה שאין לו צורת פת המקובלת, וכן פת הבאה בכסמין וכן על כובאנה אם קבע סעודתו עליהם הרי הוא נוטל ומברך המוציא ו -3 ברכות.
א. מה פרוש קבע עליהם סעודתו? האם הכוונה ל -2 הסעודות או ה -3 הנאכלות מידי יום בזמנים קבועים? והוא מחליט באופן שרירותי מה תהיה הכמות שתאכל ע"י בסעודה זו
מתי עונים אמן אחרי אהבת עולם ושים שלום, ומה דין תפילה אחת עם שליח הציבור?
שלום עליכם מארי.
1. האם לדעת רבנו צריך לענות אמן לאחר ברכת אהבת עולם, הן בשחרית והן בערבית?
2. מדוע לפי רבנו, אין לענות אמן לאחר ברכת שים שלום? (מארי כותב שבזה לא נהגו כמו רבנו) הרי זה עונה על ההגדרות על ברכות שהמברך עונה עליהן אמן בעצמו, מכיוון שברכת שים שלום היא אחרי רצף ברכות וגם סוף העניין.
ברכת המאורות
האם לפי רבינו מותר לברך את ברכת המאורות של יחיד כנוסח סידור רס״ג (בשעת הדחק במיוחד) ?
ברכות במשנת הרמב"ם
1) כתוב ברמב"ם "והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד, כיצד הרי שהיו אנשי הבית עשרה. בלילה הראשון מדליק עשרה נרות ובליל שני עשרים ובליל שלישי שלשים עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונים נרות": אך בסוף כתב "מנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכין נר בכל לילה עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמנה נרות בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד": האם שייך להדר יותר ממנהג ספרד וכל אחד מבני הבית ידליק נר לעצמו וכן יברך כל אחד לעצמו על ההדלקה בין גברים בין נשים יברכו?
מדוע מונה הרמב״ם את קריאת שמע כמצווה יומית אף שגם תפילה ותלמוד תורה נוהגים בכל יום?
הרמב"ם אומר
התחיל במסכת ברכות. והטעם שהצריכוהו להתחיל בה שהרופא הבקי כשירצה לשמור בריאות הבריא על תכונתה שהיא עומדת עליו יקדים תיקון המזון בתחלת רפואותיו ועל כן ראה החכם הזה להתחיל בברכות שכל מי שאוכל אין לו רשות לאכול עד שיברך וראה לסדר בתחלת דבריו ברכות כדי לתקן המזון תיקון שיש לו ענין. אחר כך ראה לתקן דבריו כדי שלא יהיה חסר בענין מן הענינים ולפיכך דבר על כלל הברכות שאדם חייב בהם על המזונות ועל המצות ואין לך מצוה שאדם חייב בה בכל יום אלא קריאת שמע בלבד ואין נכון לדבר בברכות ק״ש קודם שידבר על ק״ש עצמה לפיכך התחיל
ברכות
אם את ברכות התורה אנו מברכים פעם אחת ביום (בברכות השחר) ומכוונים להוציא ידי חובה את כל התורה שנלמד במשך היום והלילה מדוע אנו לא עושים כך גם בברכות הנהנין (שהכל, מזונות וכו')
הצטרף מאוחר לסעודה, האם יברך בקול ע"מ שיענו שאר הסועדים "אמן"? התעטש במהלך הסעודה, האם רשאים לאחל לו "לבריאות"?
מה עדיף, לזכות הרבים בעניית אמן "ברוב עם הדרת מלך" או כ"א יברך לעצמו ע"מ שלא יסתכן "שמא יקדים קנה לוושט"?
היש הבדל בדין זה בין אכילה בסעודה לבין השתתפות במסיבת יין או במסיבת קליות ופירות (ג'עלה)?
האם רשאי להכין אותם ע"י שיאמר "סברי רבותי" כדי שיעמדו מאכילתם ישמעו הברכה ויצאו ידי חובה בברכתו על היין ?
כיצד סופרים שנות שמיטה ויובל, והאם מברכים על הספירה?
1 בעומר יש ברכה "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תהיינה".
הרמב"ם כותב בתמידין ומוספין את הל' איך סופרים, איך הברכה וכו'.
אבל יש לנו עוד ספירה, בפרשה, שבע שבתות שנים, עד שנת היובל, גם המצווה הזאת גם אותה צריכה לספור.
והרמב"ם כותב שבי"ד סופר.
לא אמר אם מברכים או לא מברכים.
לא אמר מצווה למנות כמו שסופרים גם ימים וגם שבועות בספירת העומר.
לא כתב איך סופרים, איך ביה"ד סופר, האם לברך,
ומתי סופר, לא כתב כלום.
2 הבנתי שאין ברכה. אבל מתי בית הדין סופר? ואיך סופר?
ברכות שעשה לי כל צרכי ומצעדי גבר בימי הקורונה
בימים אלו שאנו מרותקים לבית האם לפי רבינו יהיה ניתן לברך שעשה לי כל צרכי על נעלי הבית (וכפי שהורה מארי שלא מברכים ביוה"כ וט"ב לגבי נעלי הקרוקס (נעלי גומי).
ומה לגבי ברכת המכין מצעדי גבר שכתב רבינו "כְּשֶׁמְּהַלֵּךְ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, מְבָרֵךְ "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָּבֶר"."?
הרואה מלך יהודי או מלך גוי, האם עליו לברך ברכת הראייה ומהי הברכה?
בברכות הראייה יש הבחנה בין מלך יהודי למלך גוי-כיצד, איפוא, יש להתייחס למלך יהודי למרות שהוא עובד ע"ז?
מהי ההגדרה של סמכויות שלטוניות נרחבות שיש למלך, שבגינן נתחייב בברכת הראייה?
האם הכללים של הברכה מוגבלים לראיית מלך (יהודי / גוי) או אף לראיית נשיא?