1 עיין שו"ע, או"ח, קפה, ג, שאפשר לברך ברכת המזון אם נשתכר. ונראה שדוקא לענין תפילה שהיא עבודה שבלב הקפידה ההכלה שאפילו שתוי לא יתפלל לכתחילה, לא כן לברכות, שאם נשתכר כשרות לוט לא יברך ואין ברכתו ברכה. נחלקו הדעות אם נשתכר באופן שאינו יכול לדבר בפני המלך, עיין שו"ת פעולת צדיק ח"ב, קפח, שאסר, אף שהמג"א התיר.
2 אין צריך לכוון באופן אישי, די שיש בכל המנות שנשלחו, כדי שתי מנות מכל אחד ואחד, או מכל אחת ואחת, וכן לגבי הבנים והבנות הבוגרים, שסמוכים על שולחן אבותיהם.
3 לא. כי אינו נחשב למנה, אלא נספח למנה.
4 כן. עיין פירוט המשלוח מנות שאבותינו נהגו בתימן בספר הליכות תימן, כי זה חלק מג'עלה של פורים.
5 כתיבה כולה ורובה ככולה, וכתב מארי והני מילי שחסרות תיבות מילים או פסוקים, לא קטעים ופרשיות, עיי"ש הערה יח.
6 אין מדובר בפילוג, אלא במסר חשוב לגבי נס ההצלה והתשועה של עמנו, באותם ימים בפרזים ובשושן, שהיו מעין הטבע, אך הוא בבחינת השגחה פרטית נסתרת ומושכלת.
7 נביא רשאי להורות הלכה, כחכם הלכה, וכן לתקן תקנות כחכם הלכה, לא כנביא, אבל תקנות שהן כמו תוספת על התורה, כמו לגמור ההלל, וכן מקרא מגילה, השתתפות בנביאים עם החכמים שתיקנו את התקנה מונעת טענה שזה בגדר בל תוסיף, כי זה בא לחזק את האמונה.
8 כדי שנתחקה אחר שורשי הגאולה והתשועה בראשית ראשיתה, כמו בלילה שהוא תחילת היום.
9 כי הן היו באותו הנס, ואפילו חוללו אותו אסתר המלכה ומגילת אסתר.