תפילה על הלימוד
שלום לכבוד הרב
לשון רבנו בהל ברכות פ"י הל כג
'הנכנס לביהמ"ש אומר יהי רצון וכו
האם מדייקים מלשון רבנו שרק בלימוד עם הציבור אומר תפילה על הלימוד
או מי שלימד יחידי בביתו גם כן צריך לומר
תודה רבה
שלום עליך מו"ר,
לפני זמן מה התארחתי בבית כנסת עדת תימן, ועלה החזן לפרוס על שמע והתחיל לומר בקול רם את הברכות. ואני, בהתאם למה שהורגלתי וידוע לי מבית כנסת שגדלתי בה, החלתי לומר ביחד עם החזן בקול נמוך. אך מיד היסו אותי והמשכתי הברכות בלחש כבתפילת העמידה.
לאחר מכן, הסתכלתי בדברי רבינו, נראה לענ"ד שיש הבדל בהוראה למתפלל בין הפריסה על שמע לבין התפילה.
בפריסה על שמע כתב "..והיודע לברך ולקרות קורא עימו עד שמברך גאל ישראל"
בתפילה כתב "מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש"
האם נכון לומר שתפילה בלחש מקומה רק בתפילת עמידה ואילו בפריסה על שמע (ואולי גם בברוך שאמר, ישתבח וכד') אנו דווקא נתפלל בקול חלוש מעט (כל עוד לא טורד החזן)?
ובכ"ז גם בפריסה, אומר בלחש, כי צירופי כל הקולות של המתפללים, הופך לקול רעש גדול, וקול הש"ץ הפורס על שמע, אובד.