לשואל היקר 
תשובה לשאלותיך 
רבינו לא השמיט שהתפילה נאמרת בכל לשון, אולי נראה ממבט ראשון שלא אמרה בלשון זו בקרוב למשנה בסוטה פ"ז מ"א, אמנם כבר קבע בראש לכות תפילה ואין משנה התפילה הזאת מן התורה ושם לאחר מכן הסביר בטוב טעם שעזרא ובית תקנו נסחו התפילה בלשון צחה בכדי למנוע מהעלגים ודומיהם להתפלל בכמה לשונות או שפות וברגע שלשונותיהם מעורבות מלשונות הרבה בודאי יש בהם שיבו, אבל ברור שאם מתנסח בכל התפילה בלשון אחת בשפה אחת אין בכך מגרעת. וראה לתשובת הרמב"ם סי' רנד שקשר לנוסח הפיוטים ושילובם בתפילה, והשיב לשואל שאינו מבין את המשנה בסוטה, וזה מקצת לשונו: 
אסור לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות בשום פנים, וכל המשנה - טעה. ומה שהבאת ראיה מן אלו נאמרין בכל לשון, אינו ראיה, לפי שהוא אינו מוסיף על העניינים ואינו גורע מהם, אלא משנה הלשון לבד, ע"כ. 
לכן אם יש תרגום לשפה זו או אחרת לי"ח אבל אחידה ואחר הכל צמודה למטבע שקבעו אשי כנה"ג אין בכך מגרעת. רק לציין בפניך כי כבר מארי שם בביאורו הדגיש שעל המתפלל בכל שפה ואפילו בלשון הקודש עליו להכיר ולהבין את השפה. וכך רצוי שבקשתו הפרטים תהא במקל כל השפה כלומר אחידה. ומעין זה וכיוצ"ב להעירך כי בנות תימן אמותינו וזקנותינו היו מתפללות כפי צחות לשונן, וכעיקר הדין מן התורה ללא צמידות למטבע אנשי כנה"ג (אולם כבר רבים עמדו על שאלתך והיה מקום לדון בתשובותיהם, ואכמ"ל). 
 
 
עד זאת, רבינו בהלכות ברכות פ"א הלכה ה-ו,  
ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום, ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה, וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה, וכל ברכה שאין בה הזכרת השם א ומלכות אינה ברכה אלא אם כן היתה סמוכה לחבירתה. 
וכל הברכות כולן נאמרין בכל לשון והוא שיאמר כעין שתקנו חכמים, ואם שינה את המטבע - הואיל והזכיר אזכרה ומלכות וענין הברכה אפילו בלשון חול - יצא.
ובכל דבריו אלו גם ברכות י"ח שעזרא ובי"ד ניסחום, והבן.