ברפואה קונבנציונאלית מאחר והיא מדעית, אם יש הכרח בנגיעה של איש באשה או ההיפך – מותר.
ברפואה אלטרנטיבית מאחר ואינה מוכחת – אסור.

אשר לרפואה האלטרנטיבית זוהי תשובתו של פרופ' חיים גמליאל:
לגבי החלק הראשון של השאלות, ברור ששיטת ריפוי שנגזרת מחוכמת המזרח צריכה להיבחן מנקודת המבט של האם השיטה פוגעת בעיקרי האמונה וההלכה או שלא.  מצד שני, אם השאלה התכוונה לברר האם הרמב"ם וחכמינו היו מאשרים או מאמצים שיטות טיפול כאלה - נראה לע"ד שהיו מאשרים שיטות טיפול שונות אילו סברו שיש (על פי הקריטריונים של זמנם) מספיק עדויות ליעילות השיטה - כפי שהרמב"ם "אימץ" שיטות טיפול של חכמי ורופאי האיסלם. 

באשר לשאלת המגע - כאן התשובה צריכה להתבסס על הבירור אם מדובר בשיטת טיפול מוכחת מדעית או לא.  הרפואה המערבית / קונבנציונלית היא מבוססת מדע ובה כל טיפול מגע שמבוצע (לדוגמה בתחום הפיזיותרפיה) מסתמך על מחקרים מדעיים תקניים ומבוקרים שהוכיחו את היעילות של הטיפול. יתרה מזאת, הנושא מוסדר בחוק וכל מטפל בשיטה המוכחת נושא רישיון של משרד הבריאות.

לכן, מאחר שאין כל הוכחה מדעית לכך שניתן להעביר אנרגיות ממטפל אל בתה של אשה על ידי אחיזה בידה של האם, נראה לענ"ד (מצד המדע) שאין להתיר זאת.

לאור דבריו:
א יש לחשוש שמא יש באותם טיפולים סרך ע"ז.
ב אין למדע הוכחה לאותם טיפולים, לכן אסור לנגוע בנשים בדרך הטיפול.