כידוע ישנו דרך בישול-צליה הנקרא בלשון חז"ל בענין קרבן פסח צלי קדרה-או צלי קדר, ונחלקו ראשונים בהבנת צורת צליה זו. בענין קר"פ הוא נפסל בצורה זו כי גזה"כ שצריך צלי אש ולא צלי קדרה (עיין קרבן פסח פ"ח ה"ח), אולם מינה למדו שלאכול חולין מותר, ורבים כרש"י סברו שהבשר אינו מוכשר והוא רק מתבשל בשומנו על בסיס שהקדרה רותחת ללא מים. אולם מהר"י קאפח בדברי בבי' רבינו שם (אות י) כתב: בצלי קדרה כפי שהיו עושים בתימן נותנין קסמין בקדרה ונשאר תחתיהן חלל וסודרין עליהן את נתחי הבשר ונזהרין שלא יגע בדפני הקדרה כיון שהקדרה נאסרת מחמת הדם המתבשל בה ומפעפע בכולה וסותמין פי הקדרה והבשר מתבשל מהום האש. ע"כ. כלומר הבשר אינו מוכשר כי אם על בסיס צליה זו ובדרך זו. 
אולם ראה למהר"ח כסאר בביאורו שם טוב (מאכלות אסורות פ"ו אות י): ודע דבשר שהודח ונמלח כדין - יכול לבשלו בקדרה בלי מים אפי' לא חלטו ברותחין, אף לשיטת רבי' ז"ל. דמה שמצריך כאן מים רותחין הוא מטעם שאם יניחנו במים צוננין וישהה הבשר עד שירתיחו - אז ביני ביני הדם מתמצה במים וחוזר ונבלע בבשר, משא"כ אם בישלו בקדרה בלי מים - אין מוציא דם, ואדרבה הוא נצמת ונכווץ בדם שבתוכו והו"ל דם שלא פירש ומותר, וזהו צלי קדר שהזכירו בפסחים בפרק כ"ש, והעתיקו רבי' ז"ל בפ"ח מהלכות ק"פ, זה מה שנראה לענ"ד. ע"כ. מדבריו עולה תיאור שונה שהמדובר בבשר מוכשר חלקית-מלוח רק לא חלוט, והקדרה החמה היא תחליף לחליטה. 
 והרב אלנאדף בהערותיו לשות פעולת צדיק ח"ב סי' קפו העיד על מנהג שהכשירו בשר במלח אך לאחר מכן חתכוהו וקצצוהו לקציצות מתובלנות (כוביבאת) ולא חלטוהו כי אם נתנוהו צלי קדר, בקדרה רותחת. והרשי"ה הלוי העיר שם שכ"ז שמלחו בחתיכות קטנות אין לחוש לחליטה, כי להבנתם חליטה מעכבת רק בחתיכות גדולות.
והרב שלמה צדוק בסיכום לרמב"ם המבואר כתב שצלי קדר סתם כך אסור כי לבטח הדם פורש, ונצלה בדמו, אולם כתב צלי קדר - שרוצים שיתבשל במיציו. המדקדקים היו נותנים תחלה מעט מים ושמן עם התבלים וכשרתחו מטילים הבשר ומהפכים באש גבוהה שתעלה לו עי"ז חליטה אע"פ שאינו שוקע במים.
עוד יש הרבה תיאורים ל'חניד' וכיוצא בו היאך נעשה, כך שנראה שיש לכ"א על מה שיסמוך, אולם ברור שההולכים לפי הרמב"ם לא כל צורה מותרת לכתחילה, והבן.