בס"ד לק"י
שלום עליכם כבוד מו"ר שליט"א.
המנהג במושב מאז שהוקם הוא,
שאנשי המושב כל בית בתורו מכינים מממונם ובכליהם
אוכל מאפים ותבשילים כדי לזון את האבלים במשך כל ימי השבעה
בעיקר ארוחות בוקר וצהריים
ולעיתים גם מגישים לאבלים את האוכל בעת הסעודה.
מנהג זה נקרא בתימנית בלשון האנשים "קְצִי".
ישנו איש אחד ההממונה והאחראי על סדר התורנות
וחלוקת התורנות של ה"קְצִי"בין כל אנשי המושב.
השאלה היא: מה מה עושים ביום צום כעשירי בטבת או שאר צומות,
כשהאבלים אינם דתיים כך שאינם צמים ולא ניתן לשכנעם כלל לצום.
האם מותר לאנשי המושב להמשיך ולתת להם אוכל ולזונם גם ביום צום,
כשידוע בודאות שיאכלו ממנו?
האם יש בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה או משום לפני עיור לא תתן מכשול?
והאם יש הבדל בין נתינת האוכל והנחתו בביתם לבין הגשה להם בעת הסעודה?