בגמרא נאמר, שכל הברכות יש לברכן עובר לעשייתן חוץ מהטבילה.

הרמב"ם ורבים מסבירים חוץ מטבילת הגר, שכל עוד לא טבל, אינו יכול לומר אשר קדשנו וציוונו, כי טרם הושלמה גירותו.

אך יש שפירשו שבענייני טהרה לא יברך אלא אחרי הטבילה.

לכן היו שאמרו, שמאחר וידיו של הנוטל אינן נקיות, יטול ואח"כ יברך.

אך טיעון זה צריך עיון, שהרי האוכל פרי, אסור לו ליטול ידיו, ומברך על הפרי למרות שהוא מחזיק את הפרי בידיים שאינן נקיות.

ובכלל, מה טיבה של אי נקיות זו, כי סתם לכלוך אינו מעכב את הברכה, ורק שיירי צואה מעכבים את הברכה.