יורנו מו"ר,
מעשה שהיה כך היה:
בבית כנסת שאני מתפלל, קבעו ביום ז' של פסח בזה הסדר וללא כל הפסקה.
5:30 - שיר השירים ותרגום
6:30 - מנחת החג
מיד לאחרי, שה"ש, קבלת שבת וערבית
בערב חג שביעי של פסח, כבר הדלקתי "נר נשמה" בכדי שיהיה לי ממה להדליק נר של שבת בבוא הזמן. (כיוון שאני גר לבד אני אחראי על הדלקת הנר).
יצוין גם, שנר זה הודלק בתוך החדר שבו אני אוכל את סעודות השבת וחג.
מארי בתחילת פרק ה' מהלכות שבת (עמוד צז הערה ה') מציין את דברי הטור ששולבו בהגמ"י וללא הכרעה לגבי הברכה (הטור מצדד באמירת ברכה ובהגמ"י נגד). לכאורה מארי ואחרים אומרים שנר דלוק יוצאים בו ידי נר שבת ואין צורך בכיבוי והדלקה מחדש (מה שא"א ביום טוב).
התלבטתי הרבה במספר דברים.
א) האם לקרוא שה"ש ותרגום בבית ולהישאר עד פלג המנחה ולברך על נר שבת? או שמא ללכת לקרוא שה"ש בציבור ולחזור מוקדם (לפני זמן הדלקת נרות) ולהדליק/לברך?
בסוף החלטתי שכיוון שיש נר דלוק ולפי גדולים וטובים אני יוצא בו ידי חובת נר שבת (והוא אכן דלוק בחדר שאני אוכל בו) וכיוון שספק ברכות להקל, הלכתי לבית כנסת לשה"ש ותרגום ונשארתי עד אחרי ערבית והנר הדלוק בבית נשאר דלוק עבור השבת.
נראה שעשיתי נכון אך נותרו לי מספר שאלות:
א) האם היה עלי לברך על הנר הדלוק כיוון שמברכים על מצווה מתמשכת (הל' ברכות [ז] (ה))?
או שמא מארי רומז לנו בדבריו (הל' שבת פרק ה' הערה ה' בסוף ההערה)"
על דברי רבינו הל' ברכות [ה] (ג)
פתח בשלושה מגילה, נר שבת ונר חנוכה וכו' וסיים מגלה ונר חנוכה... שברכת נר שבת מדברי הגאונים (שלא כמו מגילה וחנוכה) ולכן יש להקל בדבר הברכה יותר?
ב) האם המצב היה שונה לו הייתי מדליק את נר הנשמה במטבח ואז הוא אינו במקום אכילתי? ואז מבחינת ההדלקה והברכה, הייתי מעביר אש למקום חדש (מקום האכילה) ומברך מפלג המנחה?
אני מבין שהשאלה ארוכה ועקרונית היה מקום לקצר אך רציתי לכלול גם מראה מקומות וגם הלך הרוח שהייתי בו בלבטים שלי.
א נהגת כשורה, כי אתה מעין רועה רוחני לקהילה ואתה צריך להיות עמם.
ב בנסיבות הנ"ל היה לך נר דלוק, וכשיש נר דלוק, אין חובה להדליק, ולכן אין ברכה.
ג אם יש נר דלוק במטבח, ולא במקום האכילה, יש להדליק נר מהנר שבמטבח, ולהניחו במקום האכילה, ועל נר שני זה יש לברך.
