מה השיב הרב על קידוש בישיבה על תירוש ועל קידוש לפני הסעודה?
1. האם אני יוצא ידי חובת קידוש בישיבה אם מקדשים על תירוש?
2. א אצלנו עושים קידוש עם דברי מזונות לפני הסעודה האם הקידוש הזה תופס גם לגבי הסעודה אם אנחנו אוכלים באותו חדר רק בשולחנות אחרים?
ב ומה הדין אם אני רוצה בין הקידוש לארוחה כשמסדרים את השולחנות לצאת ללמוד בבית מדרש האם זה נחשב הפסק מהסעודה?
ג צריך ברכה אחרונה?
ד צריך לעשות שוב קידוש?
1 לא. ומן הראוי שתקדש על הפת.
2 א אם באכילת דברי מזונות לא קבעתם סעודה, יש לברך לחזור ולקדש לפני הסעודה אפילו שהיא מתקיימת באותו מקום.
ב עיין בספר באותו מקום.
ג על מה? אם על היין, הרי אתה אמור לסעוד.
ד אם יצאת מן המקום, אפשר שיש צורך לחזור ולקדש.
תכנים לקריאה נוספת
כיצד חולה צליאק מקיים קידוש במקום סעודה כשאינו אוכל לחם?
שלום רב לכת"ר.
בהלכות שבת (עמ תר"ח, פכ"ט הערה כג של מארי) מארי מסביר את מעשה שמואל על פי ההלכה של אין קידוש אלא במקום סעודה.. הוא מסביר שאם אדם קידש ולא יצא יד"ח אכילה (שאכל ג׳עלה במקום אחד) - אם הולך הוא למקום אחר חייב הוא לקדש שוב ולסעוד כדי לצאת יד"ח.
רציתי לשאול:
1. מה יעשה אדם כמוני עם צליאק.. גם ככה אני לא יוצא יד"ח בברכת המוציא.. האם הדין הזה חל גם על אדם צליאקי כמוני (במקרה ואין לו אפשרות לסעוד המוציא)
2. איך מגדירים סעודה במקרה כמו שלי? (אם בכלל)
בתודה רבה ובהערכה רבה
האם יין מצימוקים שענביהם נחלטו במים רותחים כשר לקידוש לפי הרמב״ם?
שלום עליכם כבוד מורנו ורבנו
יש לי שאלה לגבי הגדרת יין מבושל לקידוש לפי שיטת הרמב"ם.
ראיתי שיטה להכנת צימוקים שבה לוקחים ענבים שלמים וחיים, וחולטים אותם במים רותחים למשך זמן קצר מאוד (בין 30 ל-60 שניות) רק כדי שייווצרו סדקים בקליפה והנוזלים יתאדו מהר יותר בשמש. הענב עצמו לא מתבשל מבפנים אלא רק עובר חליטה חיצונית, ולאחר מכן מתייבש בשמש מספר ימים.
השאלה שלי היא: אם אני לוקח את הצימוקים האלה, משרה אותם במים כדין ומפיק מהם יין צימוקים – האם החליטה המוקדמת שעברו הענבים השלמים פוסלת את היין העתידי לקידוש לדעת הרמב"ם שאוסר יין מבושל?
יין יבש ל 4 כוסות
יש לי בעיה של סוכר איזה יין יבש אני יכול לשתות ל 4 כוסות בליל סדר
קידוש
שלום, כבוד הרב.
בישיבתנו מתפללים בשבת תפלת ותיקין, ולאחריה מקדשים בחדר האוכל, אולם סעודת שבת עצמה מתקיימת מאוחר יותר (כ4 שעות לאחר הקידוש, יש לציין שבזמן זה איננו שוהים בחדר האוכל).
האם יש צורך לקדש שנית בתחילת הסעודה? האם הסעודה צריכה להיות סמוכה לקידוש?
האם צריך לשטוף שוב כוס קידוש נקייה, ומתי נוטלים ידיים לסעודה?
1) כוס לקידוש. האם צריכה שטיפה והדחה, אם היא נשטפה במוצאי שבת הקודמת?
2) האם מותר ליטול ידיים, לקדש על היין, ולברך המוציא?
האם החשש הבריאותי מאלכוהול מצדיק העדפת מיץ ענבים לקידוש ולארבע כוסות?
ילמדנו רבנו, האם מותר היום לקדש על היין?
וגם מה דינם של ארבעת הכוסות בליל הסדר?
היום יש תמימות דעים בקרב החוקרים כי אין כמות אלכהל בטוחה לצריכה. יש קורלציה ברורה בין האלכהל לבין מחלות כמו סרטן. כל כמות מגדילה את הסיכון. אפילו צריכה מועטת מגדילה את הסיכון במעט. זו לא סתם השערה אלא שהיום יודעים את התהליכים שהאלכהל גורם לגוף שלנו והקורלציה שהמחקרים חושפים רק מוכיחים את התוצאות.
השאלה היא האם היום, כשאנחנו יודעים זאת, עדיף לקדש על מיץ ענבים (אותה השאלה גם לגבי ד כוסות בליל הסדר) כיוון שיש פוסקים שלא סוברים כהרמבם שדורש יין בלבד?