מהי הזכות בלימוד תורה עבור חי או נפטר לפי שיטת הרמב״ם שבתשובה?
לפי רבנו, אין לימוד תורה של מישהו מעלה נשמתו של נפטר ולא של אדם חי.
אבל אם אדם חי עובד וסייע ללומד ללמוד תורה, יש לו זכות כמסייע לדבר מצווה בלימוד תורה.
אם הבן לומד תורה, זכות היא לאביו הנפטר, שהרי גידלו והביאו לעולם, אבל כל זה גלוי וידוע לה' בעת דינו של האדם, ולא שמוסיף והולך.
וכן מי שתרם כסף כדי לעודד לימוד תורה ואותו תורם נפטר, הרי זכות היא לאותו אדם, ובשעת דינו ה' שיודע הכל שוקל כל זכויותיו שהן מכח תרומתו.
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מתיישב ״ילכו מחיל אל חיל״ בעולם הבא עם דברי הרמב״ם על הנפש לאחר המוות?
הגמרא אומר שתלמידי חכמים אין להם מנוחה בעולם הבא שהם ילכו מחיל אל חיל. אבל הרמב"ם אומר בהלכות תשובה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל" איך מסביר הרמבם
מה פירוש קדושת הגר לפני טבילה, וכיצד ״ששמת חלקי״ מתיישב עם הבחירה החופשית?
שלום הרב
בהלכות ברכות יא:ז הרמב"ם אומר שאי אפשר לומר הברכה לפני העשייה כי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְלֹא נִצְטַוֶּה עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. אני מבין שלא נצטוה אבל "לֹא נִתְקַדֵּשׁ" לא מבין. אם זה המצב איך לומר יהודי ברכת המצוה לפני עשייה-הוא גם לֹא נִתְקַדֵּשׁ אלא אחרי עשייה שקדושה נמשך אחר עשייה?
הרמב"ם בתשובה לא אוהב את החתימת הברכה "מלמד תורה לישראל" כי זה משמע שאין בחירה. למה הוא OK עם 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ בהלכות ברכות י:כד
האם הרמב״ם שותף לדעה שהשואל מייחס לאברבנאל על לידת בת ראשונה?
ראיתי באברבנאל על פרשת תזריע שכתב שמי שהוא אדם שלם אמור ללדת תחילה בן ואם זה בת זה אומר על פגם רציתי לדעת מה דעת מארי על זה
לקבל ייסורים באהבה: מה נדרש מאיתנו מעבר להשלמה?
האם דברי הרמב״ם על שבט לוי מלמדים שמי שמקדיש עצמו לתורה מתפרנס מן הציבור?
שלום לכבוד הרב.
האם אין זו סתירה בין הרמב"ם שכותב שבן לוי- וכל מי שרוצה להיות כמוהו, מתפרנס מן הציבור ולא צריך לעבוד, לבין הרמב"ם בהמשך שכותב בשבח הפרנסה, ומזהיר מפרנסה מן הציבור, ועל החומרה כאשר היא ניתנת על לימוד תורה?
כיצד להבין ממצאים על קיום אנושי קדום לאור סיפור בריאת האדם בתורה?
איך להתייחס לקיום אנושי מלפני בריאת האדם כפי שמופיע בתורה.
כלומר לממצאים ארכיאולגים מלפני 10000 שנים וכולי.
מה משיב הרב על תורת הסוד בדברי הרמב״ם ועל שאלת היכרותו עם הזוהר?
כנהר שלום,
א. מהו יחסו של רבנו לתורת הסוד, הקבלה והזוהר? הרי במקומות רבים כותב רבנו דברים חריפים כנגד דעות המקובלים לדוגמה בספר המורה פרק סא, סב, פירוש המשניות עבודה זרה פרק ז הלכה ד ועוד מקומות רבים. יורנו רבנו דעתו דעת תורה כי נבוכים אנו ארץ חיים.
ב. האם רבנו ראה את ספר הזוהר? אם כן מה היה יחסו אליו? ואם לא האם היה מקבלו אילו היה רואה אותו?
ליקוי לבנה בהיבט האמוני וההלכתי
האם בית קברות הוא מקום קדוש לפי הרמב״ם, ומה משמעות תחיית המתים כשאין שרידים?
1. האם בית קברות , לשיטת רבנו , מקום קדוש?
2. מה המשמעות של תחיית המתים , אם יש, לאדם ללא שלד(כגון חייל שנשרף או התפוצץ ואין שרידים).