הלכות תפילה
שלום כבוד הרב
סליחה על השאלה הארוכה, אבל הדבר נצרך לצורך הבהירות.
יצא לי לעיין בדברי הרמב"ם על זמן מנחה וזמן ערבית, ורציתי לשאול על תפילת ערבית מוקדמת.
ההלכות בנידון, הלכות תפילה ב, ו-ז:
ו תְּפִלַּת הָעֶרֶב - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר...
ז הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קֹדֶם זְמַנָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ... וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁלְּלֵילֵי שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵן מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁלְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת; לְפִי שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, אֵין מְדַקְדְּקִין בִּזְמַנָּהּ. וּבִלְבַד שֶׁיִּקְרָא קְרִיַּת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים.
מארי מביא שהלכה זו נוהגת בכל ימות השבוע, ולא רק בשבת ובמוצ"ש כפי שרבנו כתב.
אך אם אכן כך הדברים, לכאורה רבנו היה צריך לכתוב את הדברים בהלכה ו, ולא לקטוע את הדברים באמירה ש'המתפלל תפלה קודם זמנה לא יצא ידי חובתו', אמירה שממנה מבינים שהדברים שמובאים בהמשך ההלכה הם יוצאים מן הכלל באופן ייחודי.
אציין עוד, שהרמב"ם לא מזכיר את פלג המנחה כזמן להתחיל ממנו את תפילת ערבית (גם לא בפיהמ"ש), אלא כותב 'קודם שתשקע השמש'.
לכן נראה לי להציע ששיטת הרמב"ם מבוססת על שיטה בירושלמי, שם מובא שר' יוחנן חולק על הסוברים להקדים את התפילות אך ר' אמי מסביר שגם לשיטתו אין לחלוק על הקדמת תפילות השבת ומוצ"ש. כמו כן בירושלמי אין קשר בין פלג מנחה לזמן ערבית מוקדמת, וגם זה כפי שכתב רבינו. אני מצרף להלן את דברי הירושלמי בנידון.
אשמח לשמוע מה דעת הרב בנידון.
ירושלמי ברכות ד,א:
א"ר חנינא משכני ר' ישמעאל בי ר' יוסי אצל פונדק א' אמר לי כאן נתפלל אבא של ליל שבת בע"ש א"ר אמי ר' יוחנן פליג ולא הוה צריך מפלגא על הדא למה שכן מוסיפין מחול על הקודש ועוד דסלקון חומרייא מן ערב לציפורין ואמרו כבר שבת ר' חנינא בן דוסא בעירו ווידא אמרה דא דאמר ר"ח משכני ר' ישמעאל ב"ר יוסי אצל פונדק אחד אמר לי כאן נתפלל אבא של מוצאי שבת בשבת ואפילו אף עלה לא הוה צריך מפלגא דר' מפקד לאבדן אמוריה אכריז קומי ציבורא מאן דמצלי יצלי דרמשא עד יומא קאים
בברכה,
רבנו הוא לפי המאירי, גדול המחברים, ולכן לסדר שלו יש משמעות.
הלכה ו: היא דין ייחודי לתפילת ערבית.
הלכה ז: היא הלכה כללית לכל תפילה, שאין להתפלל תפילה לפני זמנה, ואם התפלל תפילה לפני זמנה, לא יצא ידי חובתו. ולכן דוקא בהלכה זו יש להחריג את תפילת ערבית, ולהשמיענו.
לגבי תפילת ערבית של ליל שבת, ותפילת ערבית של מוצאי שבת, שאפילו תפילות אלה הקשורות בעניין של יום שבת, שהוא קדוש, ויש לזמן שלו משמעות.
ובכל זאת ניתן להקדים תפילת ערבית, כי אין לה זמן מדוקדק בגלל היותה ביסודה רשות.
אשר לירושלמי, שם הובאו דעות שונות, שבה העלו רעיונות, שאולי הקדמת ערבית בליל שבת לפני הזמן, בגלל שניתן לקבל את השבת לפני זמנה. ודעה זו נדחתה, שהרי היה מעשה, שהתפללו תפילת ערבית של מוצאי שבת לפני זמנה.
ולכן, דוקא מתוך הדעות והמעשים, שהירושלמי התייחס אליהן, יותר ויותר ניתן להגיע למסקנה, שזהו דין ייחודי לתפילת ערבית, שביסודה היא רשות.