לשואל היקר 
בדבר שאלותיך לביאור ההגדה ביומא פד ע"א על רבי יוחנן ואותה מטרוניתא, אקדים לעיונך על אותה הגדה בירושלמי בשינוי קצת וא' ההבדלים שבה בעיקר ששם אין זכר למשא ומתן סביב השבועה כך שתיקח לתשומת לבך מי המספר את הסיפור או את המעשה ואף שיש גרעין אמיתי בסיפור אבך ככל סיפור בככלולותו הוא בע"מ, ובכל מקרה כבר כמה נוסחאות למעשה לפניך, כך גרעין משותף לסיפור אבל יש שם תוספות אולי תוספות צבע לפי מגמת הדרשן ומטרותיו 
והא לך לשון אותו מעשה כאמור אבל בתלמוד ירושלמי, שבת פרק יד הלכה ד
ר' אבהו בשם רבי יוחנן: ההן ציפדונה - סכנה. רבי יוחנן מטתיה כן והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס דטיבריא. בערובתא בפתי רומשא סליק לגבה. אמר לה: מיצרך אנא כלום למחר. אמרה ליה: לא, ואין צרכת סב גלעינן דתמרא בפלגיהן יקידן. ואית דאמרין: דנקלבס ועור דסערין וצואה דמיינוק יבישא שחוק וטפול, ולא תימא קומי בר נש. למחר עאל ודרשה בציבורא. אית דאמרין: דחנקת נפשה. ואית דאמרין: דאיתגיירת. את שמע מינה תלת. את שמע מינה ההן ציפדונה - סכנה. ואת שמע מינה דכל שהוא מן השפה ולפנים - מרפין אותו. ואת שמע מינה ההוא דא"ר יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן: אם היה רופא נאמן - מותר. 
בבואו לפרק את ההגדה או המעשה שלפןןו, עליו לזכור כי הרמב"ם בפתיחה למורה כבר קבע מה שאמרו בירושלמי אין מקשין בהגדה, (כשם שאין גם למדין הלכה מן ההגדה), כי בעלי הגדה דרכם להפריז בפי השומע, כי יש להם כמה מטרות להעביר מסר לציבור השומע. וכעין זה כבר אמרו אין מקשין על הדרשן. 
המסר העיקרי בהגדה זו בראש ובראשונה ללמדנו כי מחלת הצפידנא היא מחלה מסכנת חיים שמותר לחלל עליה את השבת, ואחר הכל להראות את צידקת חכמי ישראל שנלחמו בחירוף נפש לא לעצמם בלבד אלא לכלל, למצוא מזור לכל מחלה גם במחיר הקרבה אישי, כי זהו מזור לא רק לעם ישראל אלא לכל כולל אומות העולם, כשלפננו דמות של רופאה בכירה וחשובה אך לא מספקת לכל שרות כנראה רק למיוחסים שיכולים לשלם לה שר"פ והיא לא מוכנה למכור את הסוד המקצועי הרפואי אפילו עם זכויות שמורות, גם במחיר שימותו העניים בעולם (ולצערו גם בימיו ישנן נוסחאות פוליטיות כלכליות להכיל את המתים...רח"ל) , ועל כגון זה אמרו טוב שברופאים לגהינם, כי מנכסים לעצמם את החיל ואת הכח. כך שגם משרד הבריאות העולמי של אומות העולם יודו למי שיפצח את הנוסחה למחלה קשה זו. ואם באת לגניבת דעת של רבי יוחנן מה תעשה על גניבת הדעת של רבקה ויעקב מול יצחק ועשו, ומה תעשה כביכול לציווי השם בצאתו ממצרים וישאלו איש מאת רעהו, ולמעשה לא ידוע שהחזירו, ואם שם אתה מבין שלשליחות יש צורך בהקרבה, ה"ה כאן, ולא לחינם אמרו על יעקב אבינו אחיו אני ברמאות, כי כבר אמר נעים זמירות ישראל, תילים יח: עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם. עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל. וכן אמר בנו החכם מכל אדם, משלי מג:  כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
ובכללי אם פיקוח נפש או ספק פיקו"ת נפש דוחה שבת כ"ש שכן שאר מצוות, וד"ל.