לשואל היקר 
רבינו הרמב"ם פ"ה ה"ו מתפילה כתב כפשט התלמוד שאין לעבור בתוך ארבע אמות של המתפלל וכן מרן השו"ע או"ח סי' קב, ולא ירדו לפרטים שבאחרונים כי אינו בתלמוד לפננו ומרן בדרך כלל דבר שהובא בראשונים הביא וכאן בפרטי שאלותיך אין יחס מפורש בראשונים כי אם באחרונים הבאים אחריו. ובדברי האחרונים ראוי להתיחס כל אימת והדבר נאמר אם בראיה או בסברה נכונה התואמת לתלמוד ולדברי רבינו הרמב"ם. ואגב מה ששמעת בדרך מהרי"ץ שיש ללכת אחר מרן בדבר שאינו מפורש בדברי רבינו, גם אני שמעתי בימים עברו מת"ח ואיני זוכרו לע"ע, ושמעתי באותו שעה מקצת מראיותיו, וכבר עמדתי בעצמי וראיתי שראיותיו הן בדברי מהרי"ץ והן בכלל ראיותיו קלושות שעומדות על סברות פורחות באוויר ואין בהן ממש. ודבריו  נאמרו בשטחיות מרובה. ומן הראוי היה לעמוד בטיבו של כלל זה בפסיקת חכמי יהדו"ת ועוד חזון למועד.  
 1. כבר אמרו האחרונים שהעומד להתפלל במעבר הרבים הוא א רק מזיק עצמו אלא מזיק לאחרים, ואכן כבר ראיתי בתי כנסיות של בני אשכנז שמפרסמים במודעה לציבור המתפללים לא להתפלל במעברים. וזכורני ששאלו למארי במקרה זה, והשיב בחריפות שזהו כקבר שמזיק לרבים שמותר לפנותו.    
2. יש מקילים, בפרט אם המתפלל עיניו פקוחות או שעיניו מכוסות בטלית. 
3. כל שיש צורך כזה משום בל תשקצו ומשום כבודו וכבוד הבריות - מותר.
4. כנ"ל 
5. מותר, ויש בכיוצא בזה לכהן הרוצה לעבור לדוכן לנשי"כ, או לחזן להוציא ס"ת וכיו"ב
6. משום הפסד ממון - מותר