מכירות בבית הכנסת
בזמן המכירות:
המוכר: 100 שקלים
הקונה הבא עושה עם סימן עם 2 האצבעות (הוא התכוון להוסיף 20 שקלים).
המוכר: 200 שקלים (במחשבה שהוא רצה להכפיל פי 2)
הקונה לא אומר כלום.
המוכר: יש מי שיוסיף, יש מי שיוסיף, יש מי שיוסיף, זכה.
לאחר מכן , הקונה בא למוכר ואומר לו שהוא התכוון רק ל- 20 שקלים ולא ל- 200.
אני משער שהקונה היה צריך להעיר לפני "סגירת המכירה" והמוכר היה צריך להבין שאם מרימים את 2 האצבעות, זה רק תוספת של 20 שקלים.
האם הקונה צודק או שמא המוכר צודק?
ראשית, "הקונה" לא נהג כהלכה, שלא פירט את דבריו, כי להרמת שתי אצבעות יש משמעויות שונות, והחזן יוכל באמת להבין שהקונה כופל את התרומה.
עם כל זאת אין לחייב את הקונה במה שלא התכוון, אולם אם הקונה עלה לתורה, ורק לאחר מכן נודע לו על התקלה שבאה על ידו, עליו לדעת שהוא גרם להפסד להקדש, כי ייתכן שהיו רבים תורמים מעל למאה עד מאתיים. ולכן טוב שיפצה בפיצוי מסוים את ההקדש, ולהבא שיהיה ברור וזהיר.