אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה

שלום רב

בהמשך לשאלתי בנדון, אבהיר כי מדובר בסיר כבאנה המשוקע בתוך סיר גדול הימנו. והמים הרותחים , מקיפים את הסיר הקטן מכל צדדיו ומגיעים כשניים שלושה סנטימטרים מתחת למכסה כלאמר אינם מגיעים למכסה של הסיר הקטן ושני הסירים מונחים על הפלאטה מערב שבת
..
השאלה האם מדובר כאן באפיה רגילה או בסוג של "בישול"
ומה תהיה הברכה לפני ואחרי האכילה

שלום מארי
קבלתי תשובה ממך
עליך לדעת, שביחס לברכות, כל מי שמברך ברכה, לפי הוראת רבו, אף שלפי שיטתנו היא ברכה לבטלה, הרי המברך אינו מברך ברכה לבטלה, ומשום כך רשאי אני לענות אמן אחרי ברכתו, לא כדי לצאת ידי חובה, כי לפי שיטתי, איני חייב באותה ברכה כדי להצטרף לשבחו של ה'.

אבל בעניין הקידוש, שהמקדש קידש על יין מבושל, לפי הוראת רבו, אין ברכתו לבטלה, ויצא ידי חובת קידוש.

אולם אני, מורת לי לענות אמן, רק כדי להצטרף לשבח ה', כי לפי שיטתי הקידוש אינו קידוש, ולכן עלי לקדש לעצמי, לפי שיטתי ההלכתית, על יין שאינו מבושל, או על הפת.

לכבוד הרב האם הרב יודע אם יש איזה שהוא לימוד גמרא הלכה וכו' לפי מנהג תימן בימי חול המועד? האם מותר לדבר בין הנטילת ידיים לברכת המוציא? כתב הגר"ע עובדיה שלא לענות אמן לברכה שיש בה ספק. הכוונה נגיד כשאשכנזיה מברכת על נטילת לולב אז לא לענות אמן. האם ההלכה הזאת תקפה גם לגבינו? ואם כן האם לענות אמן בקדיש ספרדי "וימליך מלוכתה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה" היות ואנו ממשיכים "ויפרוק עמיה"?

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. האם אני יכול (למרות שבד"כ אני הולך לפי פסקי מהרי"ץ), לברך לפני נטילת ידיים לסעודה? יש לציין שגם הספרדים שקיבלו את הוראות מרן לא הולכים ב -100% לפי פסיקותיו. יש יוצא מהכלל. למרות שאני הולך לפי מהרי"ץ אולי אני יכול לברך לפני הנטילה?
2. תימני לא שרעבי שביטא את שם ה': "אדוני"- הדלת בצירי ולא בחולם. האם בדיעבד יצא ידי חובת ברכה? כל טוב.

האם גר יכול לברך שלא עשני גוי?
תודה