אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה
מה הפירוש למה שכתוב בגמרא, ברכות, לא, א, "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו"?
האם זו גם ההלכה?
האם זו הלכה גם לימינו, שהרי כתוב בתחילת הפרק "בשוב ה' שיבת ציון... אז ימלא שחוק פינו".
והרי עם ישראל ברוך השם שב לציון?
בשו"ע, או"ח, סי' תקס, ס"ה נאמר: "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה" ט"ז, סק"ז, אפילו בשמחה של מצווה, בחתונה או בפורים.
ושת"ז, שם, סקי"ז כתב, בשם הלבוש, כי השמחה היתרה מרגילה לערוה,
אבל קשה שמרן הביא דין זה שהוא כללי, בסימן שעוסק בדינים שהם זכר לחורבן, וכבר העיר רבינו יונה על הרי"ף ברכות, שם, שבגמרא כתוב בעולם הזה, ומשמע אפילו בזמן המקדש, ובמשנ"ב שם, סק"כ כתב, שהשמחה היתרה משכחת המצוות, עיין שו"ת יביע אומר, ח"ד, אה"ע, סי' ו, שהביטוי העוה"ז הוא אחר החורבן.
ורבנו לא זכר דין זה, ואפשר שרבנו אכן מתייחס לביטוי עוה"ז אחר החורבן, וא"כ הדין פשוט שאין להרבות בשמחה אחר חורבן המקדש ובגין חורבן המקדש, אך בשוב ה' שיבת ציון ויבנה המקדש, תשוב השכינה ימלא שחוק פינו, ונזכה לשמוח שמחה שלמה ואמתית.
תכנים לקריאה נוספת
ברכת כבאנה הנאפית בסיר עטוף במים רותחים
שלום רב
בהמשך לשאלתי בנדון, אבהיר כי מדובר בסיר כבאנה המשוקע בתוך סיר גדול הימנו. והמים הרותחים , מקיפים את הסיר הקטן מכל צדדיו ומגיעים כשניים שלושה סנטימטרים מתחת למכסה כלאמר אינם מגיעים למכסה של הסיר הקטן ושני הסירים מונחים על הפלאטה מערב שבת
..
השאלה האם מדובר כאן באפיה רגילה או בסוג של "בישול"
ומה תהיה הברכה לפני ואחרי האכילה
ההבדל בין דיני ברכות לדיני תפילה
בהמשך לשיחה עם הרב:
1. בהלכה יומית לפני מספר חודשים, הרב השיב בעניין אבלים שלא יודעים להתפלל, אם מי שכבר התפלל יכול להוציא אותם ידי חובה. הרב אמר שלא, לפי שכבר יצא כבר ידי חובתו - תפלתו אינה אלא נדבה, ולא יכול להוציא את החייב בתפלה. הרב הוסיף שרק בקִרּוּי - שאינה אפשרות מעשית - יכולים לצאת.
ברכות
שלום מארי
קבלתי תשובה ממך
עליך לדעת, שביחס לברכות, כל מי שמברך ברכה, לפי הוראת רבו, אף שלפי שיטתנו היא ברכה לבטלה, הרי המברך אינו מברך ברכה לבטלה, ומשום כך רשאי אני לענות אמן אחרי ברכתו, לא כדי לצאת ידי חובה, כי לפי שיטתי, איני חייב באותה ברכה כדי להצטרף לשבחו של ה'.
אבל בעניין הקידוש, שהמקדש קידש על יין מבושל, לפי הוראת רבו, אין ברכתו לבטלה, ויצא ידי חובת קידוש.
אולם אני, מורת לי לענות אמן, רק כדי להצטרף לשבח ה', כי לפי שיטתי הקידוש אינו קידוש, ולכן עלי לקדש לעצמי, לפי שיטתי ההלכתית, על יין שאינו מבושל, או על הפת.
שיעור תורה
לכבוד הרב האם הרב יודע אם יש איזה שהוא לימוד גמרא הלכה וכו' לפי מנהג תימן בימי חול המועד? האם מותר לדבר בין הנטילת ידיים לברכת המוציא? כתב הגר"ע עובדיה שלא לענות אמן לברכה שיש בה ספק. הכוונה נגיד כשאשכנזיה מברכת על נטילת לולב אז לא לענות אמן. האם ההלכה הזאת תקפה גם לגבינו? ואם כן האם לענות אמן בקדיש ספרדי "וימליך מלוכתה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה" היות ואנו ממשיכים "ויפרוק עמיה"?
האם קידוש באמצע סעודה מהוה הפסק וחייב לברך ברהמ"ז לפני הקידוש ו"המוציא" לאחר הקידוש?
לשיטת המחייבים לחזור ולברך "המוציא" בגלל שקידוש מהוה הפסק, האם חייב לברך ברהמ"ז לפני הקידוש?
אם הקידוש אינו מהוה הפסק האם יוכל לסמוך על ברכה ראשונה ולא חייב לחזור ולברך "המוציא"?
באלו נסיבות לא יחשב הפסק ולא יתחייב שוב בברכת "המוציא" ולא בברכת "בורא פרי הגפן" על יין הקידוש?
האם יש הבדל בין מצב שהחליטו להפסיק לאכול ואחר הקידוש נמלכו בהם לבין מצב שבקשו להפסיק זמנית רק לצורך הקידוש?
בהמשך לתשובת הרב
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. האם אני יכול (למרות שבד"כ אני הולך לפי פסקי מהרי"ץ), לברך לפני נטילת ידיים לסעודה? יש לציין שגם הספרדים שקיבלו את הוראות מרן לא הולכים ב -100% לפי פסיקותיו. יש יוצא מהכלל. למרות שאני הולך לפי מהרי"ץ אולי אני יכול לברך לפני הנטילה?
2. תימני לא שרעבי שביטא את שם ה': "אדוני"- הדלת בצירי ולא בחולם. האם בדיעבד יצא ידי חובת ברכה? כל טוב.
ברכת הלבנה
שלום רב
1 האם יש צורך לרקד בברכת הלבנה ?
2 וכיצד אם כן ?
האם גר יכול לברך שלא עשני גוי?
האם גר יכול לברך שלא עשני גוי?
תודה
מי שטיבל לחוח במרק, האם חייב בנטילת ידיים ואילו ברכות יש לברך?
מי שטיבל בסקויט בתה או בקפה, האם נחשב לדבר שטיבולו במשקה ויתחייב בנטילת ידיים?
הלחוח שמקובל לטבל במרק או בזחוק האם תשתנה ברכתו של הלחוח לאור החיוב בנטילת ידיים?
מכח איזה דין יש ליטול ידיים על טיבול בחרוסת והרי אינה משבעת המשקין?