אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה
מה הפירוש למה שכתוב בגמרא, ברכות, לא, א, "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו"?
האם זו גם ההלכה?
האם זו הלכה גם לימינו, שהרי כתוב בתחילת הפרק "בשוב ה' שיבת ציון... אז ימלא שחוק פינו".
והרי עם ישראל ברוך השם שב לציון?
בשו"ע, או"ח, סי' תקס, ס"ה נאמר: "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה" ט"ז, סק"ז, אפילו בשמחה של מצווה, בחתונה או בפורים.
ושת"ז, שם, סקי"ז כתב, בשם הלבוש, כי השמחה היתרה מרגילה לערוה,
אבל קשה שמרן הביא דין זה שהוא כללי, בסימן שעוסק בדינים שהם זכר לחורבן, וכבר העיר רבינו יונה על הרי"ף ברכות, שם, שבגמרא כתוב בעולם הזה, ומשמע אפילו בזמן המקדש, ובמשנ"ב שם, סק"כ כתב, שהשמחה היתרה משכחת המצוות, עיין שו"ת יביע אומר, ח"ד, אה"ע, סי' ו, שהביטוי העוה"ז הוא אחר החורבן.
ורבנו לא זכר דין זה, ואפשר שרבנו אכן מתייחס לביטוי עוה"ז אחר החורבן, וא"כ הדין פשוט שאין להרבות בשמחה אחר חורבן המקדש ובגין חורבן המקדש, אך בשוב ה' שיבת ציון ויבנה המקדש, תשוב השכינה ימלא שחוק פינו, ונזכה לשמוח שמחה שלמה ואמתית.