ג' בחשוון, תשפ"ג
סיכם: ערן חבשוש

הרב רצון ערוסי
איסור הריגת עובר וכן דין אם פונדקאית
ההפלות בהלכה (כולל פרשת העוברים)

כתב רבינו בפרק א' מהלכות רוצח ושמירת נפש:
ה  רוצח שהרג בזדון--אין ממיתין אותו העדים ולא הרואים אותו, עד שיבואו לבית דין וידינוהו למיתה:  שנאמר "ולא ימות הרוצח, עד עומדו לפני העדה למשפט" (במדבר לה,יב).  והוא הדין לכל מחוייבי מיתת בית דין שעברו ועשו, שאין ממיתין אותן עד שייגמר דינם בבית דין.
ו  במה דברים אמורים, בשעבר ועשה העוון שחייב עליו מיתת בית דין; אבל הרודף אחר חברו להורגו, אפילו היה הרודף קטן--הרי כל ישראל מצווין להציל הנרדף מיד הרודף, ואפילו בנפשו של רודף.
ט  לפיכך הורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה לילד--מותר לחתוך העובר במעיה, בין בסם בין ביד:  מפני שהוא כרודף אחריה להורגה.  ואם משהוציא ראשו, אין נוגעין בו, שאין דוחין נפש מפני נפש, וזה הוא טבעו של עולם.
מדברי רבינו אנו למדים שיש איסור תורה להרוג עובר, כי הרי רק כשהוא מסכן את אמו מותר להורגו מדין רודף, כלומר ללא דין רודף יש איסור מן התורה להורגו. לאחר שהעובר הוציא ראשו הרי הוא נחשב כיילוד (ואם הוציא רגליו - משהוציא רוב גופו הוא נחשב כיילוד), הרי אסור להורגו משום שאין הורגין נפש בפני נפש, ולפי לשון הגמרא אין אנו יודעים מי רודף אחרי מי, כלומר האם הפעולות של האם גורמות לקושי בלידה ולמעשה היא מסכנת אותו או שפעולתו הטבעית כדי להגיח לעולם הם שמסכנות את האשה. גם אם יש סיכון לאשה במהלך ההריון הרי שיש לעובר מעצם כך שהוא מסכן את האישה, דין רודף באופן שמותר להורגו. ורק משום היותו רודף, מותר להרגו. הרי שהוא נפש שיש איסור להרגו.
וכן כתב רבינו בהלכות מלכים פרק ט':
ו  [ד] בֶּן נוֹחַ שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ, אַפִלּוּ עֹבֶר בִּמְעֵי אִמּוֹ--נֶהְרָג עָלָיו.  וְכֵן אִם הָרַג טְרֵפָה, אוֹ שֶׁכְּפָתוֹ וּנְתָנוֹ לִפְנֵי הָאֲרִי, אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ בְּרָעָב עַד שֶׁמֵּת--הוֹאִיל וְהֵמִית מִכָּל מָקוֹם, נֶהְרָג.  וְכֵן אִם הָרַג רוֹדֵף שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּילוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו--נֶהְרָג עָלָיו, מַה שְׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל.
מהלכה זו אנו למדים שהריגת עובר על ידי גוי אסורה מן התורה, שהרי רבנו כלל זאת באיסור תורה של שפיכות דמים, שבו נח מוזהר עליה. ולפי הרבה פוסקים (וכנראה גם דעת רבינו) כל שאסור לגוי אסור גם ליהודי.
הרב משה פיינשטיין בעקבות דברי רבינו ודברי התוספות במסכת סנהדרין פוסק שהריגת עובר אסורה מהתורה. לעומתו יש פוסקים שמחשיבים זאת כחבלה בלבד ויש אף שמשווים זאת להוצאת זרע לבטלה שאיסורו קלוש ויש אומרים שהאיסור מדרבנן.

שאלות בנושא הפלה:
1.    מאיזה שלב של העובר חל איסור הפלה? האם במועד שרואים דופק או מיום 40 להריון?
כמובן שיש משמעות לשלב ההיריון, אבל תוך 40 יום העובר נחשב מבחינה הלכתית מיא בעלמא. ולכן אין איסור לבצע הפלה גם לדעת רבינו ולדעת רוב הפוסקים. בעוד שמ-40 יום ועד 3 חודשים יש מחמירים שאסור להורגו מן התורה ואילו לאחר 3 חודשים לדעת רוב הפוסקים יש איסור להורגו מן התורה.
2.    כאשר יש חשש למום רפואי בעובר, באילו תנאים מותר לבצע הפלה (אם בכלל)?
כאשר יש לעובר מום משמעותי שהוא צפוי למות בתוך מספר שנים ולסבול בזמן שיחיה, וכן שאמו תתייסר מאוד בגידולו, לפי רבינו יש איסור לבצע הפלה. אולם יש פוסקים שמקלים להפיל עובר זה. 
3.    אשה שנמצאת בסיכון חיים בגלל ההיריון, האם מותרת הפלה במקרה זה?
גם כשיש סיכון חיים לאשה במהלך ההיריון, לעובר יש דין רודף ומותר לבצע הפלה. 
4.    אשה שצריכה לבצע הפלה, האם עדיף שרופא גוי יבצע זאת?
לא, כי בן נוח דינו חמור יותר ביחס להריגת עובר.
5.    האם מותר לחלל שבת לצורך הצלת עובר? מאיזה שלב של ההריון?
מותר לחלל שבת להציל את העובר, גם בספק סכנה, וזאת החל משלב של 40 יום.

ביחס לאשה הנושאת ברחמה עובר שהופרה מביצית של אשה אחרת
במצב בו יש אם פונדקאית (מרצון או מאונס) בה היא מגדלת ברחמה עובר שהופרה מביצית של אשה אחרת, יש שאלה מבחינה הלכתית, מי נחשבת אם העובר, האם זו הנושאת אותו ברחמה, מאחר וגופה הוא זה שמזין, תומך ומגדל אותו ברחמה, או שבעלת הביצית הנושאת את המטען הגנטי של העובר, היא נחשבת אמו של העובר. מצד אחד, ללא גופה של האשה שגידלה אותו, הוא לא היה מתפתח לעובר (אין אפשרות רפואית לגדל עובר מביצית מופרית באמצעות אינקובטור). ומצד שני, העובר נושא בתוכו מטען גנטי של אשה אחרת הקובעים את מראהו, תכונות גופו וכן תכונות אופיו. האם לקביעה של חכמים שעובר נחשב יצור חי רק לאחר 40 יום הינה בעלת משקל בשאלה זו, כי הרי ביצית מופרית לא נחשבת כיצור חי.
לדעת רוב הפוסקים, וכך נראה שזו דעת מארי, האם הפונדקאית היא האם מצד ההלכה, אולם מאחר שמכדי ספק לא יצאנו, יש להחמיר גם ביחס לאשה בעלת הביצית.
1.    האם חלים איסורי עריות ביחס לקרוביו מאמו שילדתו או מבעלת הביצית?
עיקר האיסור הוא ביחס לאם הפונדקאית אולם יש להחמיר גם ביחס לבעלת הביצית.
2.    במידה והביצית של אשה נשואה הופרתה מזרע של בעל אחר (בטעות או שלא בטעות), האם יש חשש ממזרות בילד?
הליך זה אסור לכתחילה, אולם לדעת רוב הפוסקים אין חשש ממזרות מאחר וממזרות תלויה בביאה אסורה, ובמקרה זה, העיבור לא דרך ביאה.
3.    כאשר האם הפונדקאית או בעלת הביצית הינה גויה, האם הוולד צריך גיור?
יש לבצע גיור לחומרא בשני המקרים.
4.    באירוע שקרה לאחרונה, האם מבחינה הלכתית עדיף שלא לברר מי זו האם בעלת הביצית?
כדי למנוע איסור עריות ביחס לקרובי היילוד מהאשה בעלת הביצית, יש במקרה זה לדרוש ולחקור כדי לאתר את בעלת הביצית. כי לוולד זה יש תובעים, זו אומרת כולו שלי, וזו אומרת כולו שי, ואפשר שמדובר במישהי אחרת.

המשך שאלות ותשובות
1. מדוע יש הבדל בין יהודי שהרג עובר, שאינו נענש בבי"ד, לעומת גוי שהרג עובר חייב מיתה? 
2. יש פוסקים המתירים שבמקרה שיש חשש שהעובר יהיה חולה, להתיר הפלה. מה דעת מו"ר? ואיזה מחלות המתירות דבר כזה. האם בכל מקרה לא מדובר רק במחלה, אלא בעיקר גם בהורים, לדוגמא, יש אנשים שהם בעלי כח נפשי עצום לגדל ילד חולה בתסמונות מסוימות, ויש כאלו שיכולים להידרדר נפשית בשל כך. 
3. רפורמת ההפלות של שר הבריאות הורוביץ אושרה, ואחת הטענות של השר היתה: ״הזכות על גופה של אישה, היא של האישה בלבד. המהלך של בית המשפט העליון בארה"ב לשלול את הזכות מאישה על גופה הוא מהלך חשוך, דיכוי האישה והחזרת מנהיגת העולם החופשי והליברלי מאה שנים לאחור. אנחנו במקום אחר, ואנחנו עושים היום צעדים גדולים בכיוון הנכון...  כשקוראים את הנהלים המיושנים האלו ברור שנכתבו על פי תפיסה שוביניסטית, לפיה אי אפשר לסמוך על שיקול דעתה של האישה. הרפורמה שאישרנו היום תייצר הליך פשוט יותר, מכבד יותר, מתקדם יותר ותחזק את הזכות של אישה על גופה. זכות אדם יסודית״.
השר הורוביץ הוסיף: "הבחירה אם לבצע הפלה חייבת להיות בידי האישה. זו עמדתי הפשוטה וזה העיקרון שמוביל אותי... אלו שינויים חשובים שנועדו לאפשר חופש מירבי לנשים, ולחזק את כבודן זכותן על גופן. הגיע הזמן להתקדם למאה ה-21.
מה דעת ההלכה בנושא זה שזכות האשה על גופה? הרי סוף כל סוף היא צריכה לשאת את ההריון במשך 9 חודשים, וזה כרוך בתופעות שלא נוחות לה וכיו"ב.
4. האם מותר לבצע בדיקות בהריון ואז ניתן למצוא פגמים שיאלצו לבצע הפלה, או להשליך יהבנו על ה' ולחכות עד אחרי הלידה?
5. במקרה שיש זוג עם בעיות שנאסר על האשה להיכנס להריון וליטול אמצעים מפאת מחלות שונות, האם עדיף להם להסתכן בהפלה עקב סכנה לאישה, או שעדיף לשמש בדרך איברים?
6. האם מותר להפיל כאשר ההריון הוא כתוצאה מחטא חמור כגון אשת איש או גילוי עריות? 
7. האם מותר להפיל כאשר ההריון הוא כתוצאה מאונס?
8. האם במקרה שהותר לבצע הפלה, יש הבדל בין הפלה על ידי כדורים לבין הפלה בידיים על ידי ניתוח (גרידה)?
9. האם לאשה מותר לקחת כדור שגורם במידה וניטל עד שלושה ימים לאחר תשמיש לאי התפתחות של ביצית גם אם הופרתה? האם יש מקרים בהם יהיה אסור ליטול כדור כזה?
10. לעתים קורה שההריון גורם להחרפת מחלה אצל האשה שאינה מסכנת את חייה, אבל גורמת לה סבל נורא. ומקרה כזה לדעת הציץ אליעזר (ח"ט נא, ג), מותר לה להפיל. ואילו לדעת הרב פיינשטיין אסור לה להפיל. מה דעת הרב במקרה כזה?
11. בעבר התפרסם על מזכירה שהדליפה פרטים על נשים שהולכות לעבור הפלות, לעמותה שתשכנע אותן לא לעבור הפלה, כמובן בתקשורת המקרה הוצג בזעזוע ועבירה חמורה על החוק, השאלה היא מנקודת מבט מוסרית/ הלכתית האם זה נכון להדליף פרטים אישיים של מישהו כדי לנסות למנוע הפלה שהיא איסור הלכתי?
12. מה דעת ההלכה במקרה שנדון בימים אלה, אודות זוג שעברו טיפולי הפריה בבית חולים אסותא, אך החזירו לאשה ביצית מופרית שאינה שלה, ונכון לעכשיו גם לא ידוע של מי העובר המפתח ברחמה? מה דין העובר והאם  שכן מטענו הגנטי אינו של אמו שנקראת "פונדקאית" המשמשת לו אכסניה, ובעלה שהוא כלל לא האב? אם המקרה היה מגיע להכרעת מו"ר, מה היה דן?
13. חז"ל ציינו שעד 40 יום העובר כמיא בעלמא, וכך פסק רבנו. ולפיכך יש פוסקים רבים שמתירים הפלה בתקופה זו. השאלה היא איך יודעים, כי רבנו כתב "הפילה ביום ארבעים ואחד מאחר התשמיש הרי זו ספק יולדת", והרי היום נוהגים הרופאים למנות מתאריך וסת אחרון, ומצד השני האשה לא יכולה לדעת בדיוק מתי התעברה אם שימשו מספר ימים ברצף על מנת שיקלט הריון. 
14. האם מותר לאשה מבוגרת להיכנס להריון, ומכיון שיודעת שבגילה ייתכנו מומים בעובר, לבצע בדיקות לפני 40 ימים ובמקרה הצורך לבצע הפלה לכתחילה?
15. מה הדין בטומאת לידה לפי רבנו, במידה ועברו 40 יום, אך לא ראתה ריקום איברים? ומה הדין לעניין פדיון הבן? והאם אנו בקיאים בימינו לידע מהו ריקום איברים?
16. האם מותר לאשה נשואה לבצע הפלה במידה ונכנסה להיריון ממי שאינו בעלה כדי שלא יוולד ילד ממזר?
17. האם מותר לאישה רווקה שאינה נשואה לבצע הפלה?
18. באיזה פגם של עובר יהיה מותר לבצע הפלה?
19 האם אשה מסוימת הממתינה גם היא להפריה שקיבלה בטעות ביצית וזרע  של אישה אחרת המחכה גם היא להפרייתה שלה, האישה שנשאה ברחמה את הולד רוצה להשאיר את הולד אצלה, על אף שזה לא ההפריה שלה שיועדה לה.
האישה שהביצית וההפריה שלה במקור והיה מיועדת לה טוענת שהוולד הנולד שלה, כי הוא מגיבוש הביצית והזרע שלה ושל בעלה על אך שנישאר ברחם אשה זרה.
של מי התינוק הנולד?
20 אדם שנשא שתי נשים בטווח זמן סמוך הראשונה שנשא התעברה ראשונה, אך ילדה שנייה אחרי האישה שנשא שניה וילדה ל 7 חודשים ולד בריא. מי הבכור ברמה ההלכתית?
אם הרב מכיר ראה מונח במקורות שמדברים ויכולים לענות על שתי שאלות אלו אשמח להפניות ותשובות הלכתיות 

תשובות
1 כי היהודי מצווה בתרי"ג מצוות, שמקדשות אותו בחייו, והגוי רק בשבע מצוות, ולכן התורה החמירה כלפי הגוי בעונשים, ובשיעורים שהוא נענש גם בפחות מן השיעור.
2 לפי רבנו, אסור, יש דעות מיקילות, כגודל הצער העתידי של האם של הוולד ניתן לסמוך על המיקלים.
3 אין האדם בעלים על גופו, לא האיש ולא האישה, אלא חיינו הם פיקדון בידינו, ועלינו חובת שמירה עליהם. ולגבי ההפלה, אין העובר של האישה בלבד אלא גם של האבא, ובעיקר של האבא, ולכן לא נכון לקבוע שרק דעת האישה רלבנטית.
4 והבטוח בה' חסד יסובבנו. אך אין איסור לאלו שמעוניינים לדעת בטרם עת בתנאי שיתנהלו מכאן ואילך רק לפי ההלכה.
5 יש אמצעי מניעה שמותרים לפי ההלכה, לצורך זה יש להסתייע במכון פועה.
6 לפי רבנו – אסור. אך יש דעה מקילה, ואם לא ישמעו לנו, יש להפנותה לפוסק מן הפוסקים המתירים.
7 כנ"ל.
8 ע"י כדורים יש מקום להקל יותר.
9 יש להסתייע בעניין זה במכון פועה. הם מומחים לייעץ את הדרכים היותר הלכתיות.
10 לפי רבנו – אסור. יש המקילים, אם לא ישמעו לנו, יש להפנות לרבנים שמקילים.
11 לענ"ד מותר, כי הרבה פעמים נשים נוטות לבצע הפלות, בגלל התקשורת ששוטפת את מוחותיהן בעניין זה, ומאחר וב"ה יש ארגונים ומוסדות שמסייעים לאישה בהיריון, שיש לה בעיה בגידול הוולד, בגלל נסיבות שונות, הרי שיש להפנותה לגורמים אלו והם יסייעו בידה ותימנע מעבירה.
12 הוולד של שתיהן. מבחינה הלכתית ייאסר בקרובות שתיהן, וייחוסו ייקבע על פי בעל הזרע.
13 לפי רבנו, 40 יום מאחר התשמיש.
14 לפי רבנו, לא. אך יש דעות מקילות, ואם לא שמעה לנו, יש להפנות לרב מיקל.
15 מאחר 40 יום היא ספק יולדת, כי בהפלה הרבה פעמים לא ניתן לעמוד על ריקום איברים, כי הוא מרוטש.
16. יש דעה מקילה בעניין זה. לפי רבנו - אסור.
17. לא. יש דרכים לגדל את הוולד, מבלי שהאם תיפגע, בשמה, וכיו"ב, אומנות, אימוץ וכיו"ב.
18. מחלות קשות וקטלניות.
19 בוודאי שעל האישה שהושתל לה בטעות ביצית מופרית להמשיך בהיריון עד שתלד, כי מה תרוויח בעלת הביצית המופרית, אם תהיה הפלה, גם לי גם לך לא יהיה?!
אלא שהבעיה של מי הוולד, והתשובה: של שתיהן. לא גרע הדבר מאומנות ומאימוץ. והוולד בלאו הכי ייאסר בקרובות שתיהן, וייוחס לפי בעל הזרע.
20 נראה שהבכור ליורשו, זה שנולד שני, כי הבכור לנחלה הוא דווקא ראשית אונו, ואין תלוי בפטר רחם האישה.