בספר במדבר פרק טו פסוק ד "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן.." משמע שלא יהיה בנו אביון כפי שכתוב בפסוק לאחר מכן. בפסוק ז כתוב "כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ..." משמע שלא ודאי שיהיה אביון ובפסוק יא כתוב "כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן..." כאילו השם קובע שתמיד יהיה איזשהו אביון. כיצד ניתן ליישב סתירה זו?