דילוג לתוכן העיקרי

שאלות הלכתיות שונות

שאלה

1. האם חובת הקידוש על יין מבושל היא ב 2 הקידושים וההבדלה או רק בקידוש  בליל שבת?
2. האם מותר להשתמש באפליקציה שבדרך כלל צריך לשלם עליה, ויש לי אפשרות לא לשלם?
3.האם מותר לקרוא לחבר בשם שאינו שמו, ואין בשם זה גנאי? (למשל דני/ יוסי)
4. האם מנהגינו שהלויים נוטלים ידיים לכהנים לפני ברכת כהנים?
5. האם יש איסור בימינו שבכהנים עם טליתות להסתכל על הכוהנים בברכת כהנים?
6.כשאני מתפלל במניין אשכנזי או ספרדי,האם אני צריך לשנות משהו בתפילתי? למשל לעשות נפילת אפיים בזמן שהקהל אומר "ויעבור" בעמידה?
7. האם יש חובה לעמוד מייד בפתיחת ארון הקודש, או שהחובה לעמוד היא מרגע יציאת הספר תורה?
8 האם מותר לנקות בשבת מפת ניילון עבה ורב פעמית (שעוונית), עם סקוטש ומים ולגרוף את המים על ידי מגב קטן?

9. על פי מנהגינו, האם צריך לברך על נטילת ידיים ואז ליטול, או ליטול ואז לברך?
10. האם צריך ליטול ידיים בברכה לפני כל תפילה?
11.על מי צריך לכוון בברכת "למשומדים את תהי תקווה.." מי בימינו הם המינים/המוסרים/מלכות הזדון?
12. מה הדין במחיאת כפיים ובתיפוף על שולחן בשבת?
13 האם נכון שעל פי מנהגינו מותר לעשות "עושה שלום "גם כשיש מתפלל ב 4 אמות מאחורי?
14 כמה זה שיעור כזית ואיך ניתן לשער זאת?
 

תשובה

1 גם בבוקר
2 תלוי מהי האפשרות!
3 אם זהו שמו, דני – כן. אם לא – לא.
4 אין זה מנהגנו.
5 אסור לכהנים להביט על העם בעת הברכה כדי שלא יסיחו דעתם, ואסור לעם להביט על הכהנים בעת שמברכים את העם כדי שלא יגרמו לכהנים להסית דעתם, כי לפי דין התלמוד ברכת הכהנים צריכה להיות פנים בפנים, כלומר פני הכהנים גלויים והם מול פני העם, וכך נפסקה ההלכה בהרמב"ם ובשו"ע, אלא שהרמ"א ציין שבאשכנז נהגו הכהנים לכסות פניהם בטלית, אפשר בגלל שחששו מהנאמר בגמ' חגיגה, שהמסתכל על הכהנים בעת הברכה, עיניו כהות וחששו מפני כך, עד שאפילו התפתח מנהג שגם המתפללים כיסו פניהם בטלית, וכבר המ"ה תמה על כך שגם הכהנים וגם המתפללים מכסים פניהם ואין ספק שלפי הרמב"ם והשו"ע, דברי חז"ל שעיני המסתכלים בכהנים כהות, היא רק אזהרה, כדי שלא יגרמו להסחת דעת ולא שהאמת העיניים כהות ומאור העיניים נפגע ובאמת שהיו שאמרו שרק במקדש שבירכו ברכת כהנים בשם המפורש, ושכינה שורה, מי שראה את הכהנים בעת הברכה עיניו כהות.
6 לא, רק לפי מנהג המקום.
7 עם יציאת הס"ת.
8 מותר.

9 לברך ורק אח"כ ליטול.
10 לפי מנהג אבותינו, לברך בשחר, לאחר השינה, ולפני תפילת שחרית, אבל לפני מנחה רק שכשו ידיהם במים.
11 הברכה ניתקנה כשהנצרות באה לעולם והמשומדים בימינו הממירים דתם, עיין רבנו, תשובה, ג, ט.
12 אסור מדרבנן, שמא יתקן כלי שיר.
13 עיין בשו"ת הריב"ד, ח"ב, סי' מה, בהערה 2, שמנהגנו שאנו פוסעים ולא ממתינים, אבל עיי"ש סי' מט, שמארי נטה לומר שימתין, עד שזה שמאחוריו יסיים תפילתו.
14 שיעור כזית פחות משליש ביצה. מארי ז"ל שיער כ 15 גרם. לענ"ד אפשר אפילו פחות.