מחלוקת בדין מקובל
1 לפי הרמב"ם בהקדמתו למשנה, אין מחלוקת דינית בהלכה מקובלת ממשה, וכשיאמר אדם כך קיבלתי אין לחלוק עליו.
ונראה של"ט אבות מלאכה הן הלכה למשה מסיני (מכילתא ריש ויקהל; שבת ע.).
לעומת זאת בגמ' שבת ע"ה: נאמר שר' יהודה מוסיף את השובט ואת המדקדק כלומר ישנן מ"א מלאכות לדבריו.
(וכן בגמ' עד. משמע שרק לפי רבי ישנן ל"ט מלאכות, שהרי רבא מעמיד את המשנה כרבי כדי להסביר למה לא הוסיפו 'כותש' לאבות המלאכה כדי לא לעבור את המנין ל"ט).
אם כן מצינו מחלוקת בדבר מקובל.
2 אם הבנתי נכון, תשובתכם היא:
הסיבה שיכולה להיות מחלוקת במלאכות שבת היא שהן אינן בגדר של הלכה למשה מסיני. ומה ששנינו נאמרו למשה מסיני הכונה היא שהן חלק מהתורה שבע״פ שהיא פירוש לתורה שבכתב.
אולם הרמב״ם (בעמ׳ יא בהקדמתו לפיהמ״ש) מחלק את כל הדינים הקבועים בתורה לחמשה חלקים והשלשה הראשונים הם:
החלק הראשון - הפירושים המקובלים ממשה שיש להם רמז בכתוב או שאפשר ללמדם באחת המדות, וזה אין בו מחלוקת כלל, אלא כל זמן שיאמר אדם קבלתי כך וכך מסתלק כל ויכוח.
החלק השני - הם הדינים שבהם אמרו שהם הלכה למשה מסיני, ואין עליהם ראיה כמו שאמרנו, וגם זה ממה שאין בו מחלוקת.
החלק השלישי - הם הדינים שנלמדו באחת המדות, ובהם נופלת המחלוקת וכו׳.
ואם אני מבין נכון, גם אם נאמר שהמלאכות אינן הלכה למשה מסיני הן לכל הפחות שייכות לחלק הראשון שהרי רבי אומר נאמרו למשה בסיני ואם המלאכות שייכות לחלק השלישי כיצד הוא אומר זאת?
1 ל"ט מלאכות אינן הלכות למשה מסיני, שהרי רבנו מנה את רוב ההלכות למשה מסיני, בהקדמתו לפיהמ"ש, עמ' י, ולא מנה בכללן את הל"ט מלאכות האסורות בשבת.
ובמכילתא ויקהל לא נאמר הלכה למשה מסיני, אלא נאמר שמשה אמרן על פה, כלומר בתורה שבעל פה, שהיא ארוכה מארץ מידה, ואינן בגדר הלכה למשה מסיני, גם במקרא שבת, ע, א, נאמר, "שנאמרו למשה בסיני". לא כתוב הלכה למשה מסיני.
כי הביטוי הלכה למשה מסיני הוא מיוחד להלכה שאין להם שום מקרא, ולא רמז במקרא, בעוד שהתורה שבעל פה שנאמרה ע"י משה רבנו מסיני, היא הפירוש והפירוט של התורה שבכתב, ושמשה רבנו קיבל מסיני.
ומה שכתב רבנו, בהל' שבת, יב, ח, "ההוצאה מרשות לרשות, מלאכה מאבות המלאכות היא ואע"פ שדבר זה (=הוצאה מרשות לרשות בשבת) עם כל גופי תורה (=בכל ענייני התורה ולאו דוקא בל"ט אבות מלאכות) מפי משה מסיני נאמרה...".
דוק ותשכח מפי משה מסיני נאמרו, לא נאמר הלכה למעשה מסיני אלא נאמרו כמו כל התורה שבעל פה שאמרה משה ממה שקבל מה' כהפירוש והפירוט של התורה שבכתב.
בעוד שכאמור, להלכה למשה מסיני אין שום מקרא.
2 גם רבנו מתייחס בחלק הראשון לווויכוח, כלומר למחלוקת, שכל אחד סבור שמשה רבנו אמר כן, וזה סובר שמשה רבנו אמר אחרת, בפירוש אותו פסוק או בפירוט אותה הלכה, אבל אם אחד מהם אומר, שהוא קיבל קבלה מרבותיו, שקיבלו מרבותיהם, נסתיים הוויכוח, כי הקבלה מכריעה, וכל עוד אין מי שאומר שקיבל מרבותיו, המחלוקת בעינה עומדת.