האם „תבוא מארה” נאמר גם כשאישה מברכת ברכת המזון מדי פעם ובעלה יודע לברך?
סליחה על הטרחה, אבל לא הבנתי היטב את התשובה שקיבלתי לשאלה ששלחתי.
וזה הנוסח:
-----
שאלה:
ראיתי שאפשר לצאת באמצעות עניית אמן גם ע"י מי שמחויב בברכה מדרבנן גם כאשר אני מחויב בה מן התורה. כלומר, גם אם אישה תברך ברכת המזון בקול ואני אענה אמן. אני אצא מהברכה (היה נשמע שזה אפילו לכתחילה, כי זה כאילו מוציא בפיו ממש) האם דין של "תבוא מארה למי שאשתו וכו'" שייך גם כאשר אני עונה אמן? האם זה משתנה כאשר אני יודע או לא יודע את הברכה?
תשובה:
כן, כי חז"ל לא רצו לעודד מציאות זו, שהגבר או האבא, שהם אמורים להיות דוגמה, הם בורים ולא לומדים את הברכה, אלא סומכים על הבן או העבד או האשה.
-----
לא הבנתי האם התשובה מוסבת על חלקה הראשון או השני של השאלה.
האם כאשר הגבר יודע את הברכה היטב, אך אישתו רוצה לברך (רק לפעמים), האם רשאי שאישתו תברך את ברכת המזון והוא יענה 'אמן' או שיש כאן דין של 'תבוא מארה' למרות שהוא יודע את הברכה?
בנסיבות שתיארת, לא אמרינן תבוא מארה, כי זה עניין מזדמן, ויש לפעמים צורך לכבד את האישה, או כל סיבה אחרת.
תכנים לקריאה נוספת
הסבר תשובה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
נשאלה שאלה לרב:" מה קורה אם לא ישנתי בלילה ומתוך הרגל בבוקר ברכתי על נטילת ידיים? האם הברכה הייתה לבטלה? הרב ענה: כן. כי היא ניתקנה רק במי שישן ומשכים." ובשאלה אחרת שנשאלה:"הייתי ער בלילה והלכתי לישון אחרי עמוד השחר. בבוקר כשקמתי (בשעה
8), מתוך הרגל נטלתי ידיים עם ברכה. האם הברכה לבטלה? הרב ענה: לפי רבינו, בלאו הכי היית צריך ליטול ידיים בשביל תפילת שחרית. ולכן אתה בדיעבד, מוגן על ידו." נמצא, שכאשר אדם ער כל הלילה וברך מתוך הרגל על הנטילה ברכתו לא לבטלה כי הנטילה בשביל תפילת שחרית. מדוע הרב כתב בשאלה הראשונה שהברכה לבטלה?
תודה וכל טוב.
האם מפרישים חלה בברכה משני קילוגרם בצק המיועד לעוגיות שברכתן מזונות?
אם עשיתי 2 ק''ג בצק, אבל לא במטרה להכין לחמניות להמוציא אלא עוגיות (מזונות) - האם אני צריכה לברך על הפרשת החלה?
ברכה על הלולב
לק"י
לכבוד הרב שלום וברכה!
האזנתי לשיעור של הרב ב"הלכה יומית" לגבי ברכת הלולב, והעולה מהדברים, שאם רוצים לברך על הלולב בבית הכנסת יש ליטלו מהבית שלא כדרך גדילתו, או במטלית שאינה מכובדת באופן מיוחד, וכל זאת כדי שלא ייחשב שיצאנו ידי חובה ונוכל לברך לראשונה בבית הכנסת.
אך קשה לי, מדוע לא יהיה דין מצוות נטילת לולב כמו דין שאר המצוות שכל פעם שעושה את המצוה מברך עליה, אפילו מאה פעמים (כמו דין הנחת תפילין, וטלית, ישיבה בסוכה, ועוד)? ושמא כל החשש משום ברכת שהחיינו?
תודה רבה.
שאלות
חודש טוב שבוע טוב מארי.
לצערי לא יצא לי להכיר את מורי ,שנתיים אחרי לכתו התחזקתי באמונה וברוך השם שאנחנו לומדים וקוראים את מורי ,פשוט נפעמים מהידע הרב שהיה למורי בהלכות ברמב""ם וכו.
השאלות שאני שואל אותך כבוד הרב אלו ששאלות שאים המורי היה בחיים הייתי שואל אותו פנים מול פנים.
תודה לך וסליחה על הטרחה .
א. האם זה שאדם לא מצא את זיווגו עד גיל 35 למרות השתדלות והביטחון בהשם בנושא האם זה מה שנקרא ייסורים עונש לאדם ?
ב. האם בן אדם שבוטח בבורא אמונה מוחלטת שום עין הרע לא יכולה לפגוע בו?
מה נשתנתה ברכת החמה מברכת הלבנה?
האם ישנה עדיפות ודינים מיוחדים לברכת החמה ביחס לשאר ברכות הרואה את הים, הברקים וכד'?
אילו מסרים רצו חכמי ישראל להעביר אלינו באמצעות ברכת הלבנה שדיניה שונים משאר ברכות הרואה?
היש מקום למעמד המיוחד של ברוב עם מול החמה והאם יש לחשוש לסיכון של עבודת החמה ח"ו?
נטילת ידיים
לכבוד הרב שלום וברכה אדם שנפנה לצרכיו לפני סעודתו. האם הוא צריך לטול ידיו שתי פעמים (והאחרונה בברכה)? או שמא מיד לאחר שיצא מהמקום החשוב הוא מברך - קודם לעשייתן - ונוטל?
בתודה מראש
האם רשאי לכתחילה להבדיל על חמר מדינה או רק כשאין לו יין או כאשר היין מצערו?
באיזה מקרה ניתן להגדיר שכר כחמר מדינה ויהיה ראוי להבדלה במקום יין?
הישנם מצבים שיש להעדיף מדין מצווה מן המובחר את ההבדלה על היין?
היש להתחשב גם בצערו של האדם מן היין ולפטור אותו מגדר דוחק מהמצווה לכתחילה להבדיל על היין?
האם קטן שטרם הגיע למצוות חייב בברכת "הגומל"?
אם הביטוי "חייבים" בברכה משמעותו חייב בעונשין, היש לפטור את הקטן היות ולא הגיע לכלל חיוב עונשין?
היש לחייב אותו מטעם החינוך למצוות למרות שברכה זו צריכה מעמד עשרה גדולים ושנים מהם ת"ח?
הישנן נסיבות שבי"ד מעניש קטנים למרות שאינם ברי עונשין?