כשרות מזלג מנגל 

בדבר שאלתך לכשרות מזלג מנגל, אין לחוש לטרפות והמזלג בכשרותו 
מכמה טעמים, כבר נפסקה הלכה בצליה ראה פ"ו מאכלות אסורות ה"ח, לגבי צליה של כבד ובשר בשפוד אחד אנכי שלכתחילה יש להניח את הכבד שיש בו ריבוי דם (ובלשון חז"ל כולו דם) שיהא למטה והבשר למעלה, ואם ההיפך דהיינו הכבד היה על הבשר הדבר מותר ולא חוששים לנטיפות הכבד על הבשר כי אנו סבורים שהדם מחליק, דם משרק שריק, ומה שלא החליק נשרף או נחרך. וזכור, כי לדעת רבינו בכל צליה מן הדין מספיק להבהב את הבשר שזה צליה קלה (אפילו אינה חצי צליה), כך שהדם הנותר שזב הוא כבר אינו נידון כדם אלא כשמנונית, וכן התירו חכמים לחתוך צלי על פת (מא"א ו, טז) על אף שזב אדמומית על הפת מהטעם האמור. ועוד יש להאריך, ולא כאן המקום.  וראה למרן השו"ע יו"ד סי' עו סעי' ד
יש מי שאוסר לחתוך בסכין צלי שאצל האש שלא נמלח, כל זמן שאינו נצלה כל צרכו, מפני דם שנבלע בסכין. ויש מי שאוסר השפוד שצלו בו בשר בלא מליחה. ויש מי שהורה שאסור להשהות הצלי על השפוד לאחר שהוסר מן האש, לאחר שפסק הבשר מלזוב, שמא יחזור הבשר החם ויבלע ממנו.ויש מתירין בכל זה, וכן המנהג להתיר. הג"ה. ואנו נזהרין לכתחלה, ומתירין בדיעבד (מהרא"י והגהת ש"ד ואו"ה כלל ל"ז). 
נמצאת למד שבני ספרד כבני תימן מתירים, ובני אשכנז לכתחילה מחמירים, ובדיעבד החזיקו לעיקר כדעת המתירים.