דילוג לתוכן העיקרי

הלכה

שאלה

1. בדין שעון שבת, שמארי התיר להזיז את הזיזים גם להוסיף כיבוי\הדלקה, ואמר שמדובר דווקא בשעון מקובע לקיר, גם שעון שנמצא בתוך ארון חשמל שמחובר לקיר שייך בו דין זה?
2. מה דעת הרב על עליה להר הבית?
3.מה הדין בתנור בישול שהגוף חימום שבו גלוי, האם הוא נחשב כאש גלויה לדין חלוט?
4. האם יש חובה להבדיל על יין שאינו מבושל?
5. האם מנהגינו הוא שצריך שבנר ההבדלה יהיה שתי פתילות?
6.האם מותר לבחורי ישיבה לישון שינת עראי בבית המדרש תוך כדי הלימוד לצורך קבלת כוח ללימוד( בהקשר למה שכתב הרמב״ם על האיסור לאמר "רפואה" בבית המדרש)?
7. מה הדין באמירת "ברוך הוא וברוך שמו"?
האם יש הבדל בין ברכות שאני רוצה לצאת בהם ידי חובה לאלו שלא?
8. מה מנהגינו במעשר כספים? האם יש חובה? מאיזה סכום הכנסה?בחורי ישיבות? ואם יש חובה האם מותר להשתמש בכסף לקנית ספרי קודש?
9. מה מנהגינו בתספורת וקציצת ציפורניים במוצאי שבת? בלילה?
10. מה יעשה אדם שסבו ואביו עזבו את מסורת אבותיהם, האם עליו לחזור למסורת שלהם או שהוא רשאי להמשיך לנהוג עפ"י המסורת שבה גדל?

תשובה

1 כן

2 הרה"ר לישראל אוסרת.

3 מה כוונתך לדין חלוט?

4 לשיטתנו - כן

5 לא. נהפוך הוא. נר אחד עם טהרה אחת, עדיף יותר, שניכר בשלהבת כזו המאורות השונים, צהוב, חום, סגול ועוד.

6 כן, לגבי מה שכתבת בסוגריים לא הבנתי כוונתך.

7 לא נהגנו במנהג זה, וכך צריך לנהוג כמנהגנו.

8 אין לנו מנהג, וכל אחד יכול לנהוג לפי מה שלבו חפץ.

9 לא חששנו לכך, מי שחושש שלא יקצוץ ציפורניים בעתות אלו.

10 אם מסורת אבותינו מסורת מקורית עתיקת יומין תלמודית, עליו לנהוג כמסורת אבותיו, אף שאבותיו לא נהגו בה.