תחנון במנחה
אנחנו בית כנסת תימני חדש בשכונה החדשה בקרית גת.
רוב הציבור שייך לדור הצעיר (דור שלישי בארץ).
ברוך ה' זכינו לקיים מנחה וערבית בימי החול, כעת נתעוררה לנו השאלה האם יש לומר תחנון במנחה?
מצד אחד רובם הגיעו מבתי כנסת תימניים של המבוגרים בהם התפללנו ולא אמרו תחנון במנחה.
מצד שני- יש לנו אברך יודע ספר בביה"כ שאמר לנו שזה מנהג טעות. (הוא אמר לנו שכך גם הרב .......אומר).
א. כיצד יש לנהוג?
ב. אם אכן יש לומר תחנון, כיצד יש ליישב את מנהג רוב התימנים?
שהרי מנהגי תימן הם תמיד מדויקים ולא משובשים. (קשה לנו מאוד הרעיון לשנות מהמנהג ולומר שזקנינו טעו).
אף שלפי רבנו, יש לומר תחנון במנחה, ואפילו הסמוכה לערבית, וכן אמירת תחנון בבית אבל, וכן בשבעת הימים שלאחר חג השבועות, יש לזכור שהתחנון ביסודו הוא רשות, ולכן בבית כנסת שיש ציבור מגוון, ומאחר והללו שאין אומרים תחנון במנחה, או בזמנים האמורים לעיל, מגלים רגישות ותמיהה רבה עד להתנגדות תקיפה, אם אומרים תחנון, אף שאין צידוק לכך, יש לוותר על אמירת תחנון, ובלבד לשמור על האחדות בקרב המתפללים.