שמעתי את הרב בשיעור אומר שמדברי מארי חיים כאסר שכתב שיש להחמיר עוד יותר בשירה וניגון בעת שעם ישראל בצרה, היום ראוי לנו להחמיר עוד יותר, בגלל המצב הרוחני. מובן מדברי הרב שהמצב של עם ישראל היה עדיף כפי שהיה בגלות, ועל אף המצב הרוחני כיום, עם ישראל התקבץ בהמוניו מכל קצות ארץ, אנו קרובים לרוב יושביה עליה בעז"ה, יש לנו כאומה מדינה עצמאית ואיתנה כנגד כל הגויים, וכו'. ולעומת שאנו גולים מארצנו, הגויים עושים בנו כהנאתם, עמ"י מפוזר ומפורד וכו'. ועוד שבהגדרה ההלכתית, כפי שמביא מארי ברפ"ה מהלכות תעניות מר"ה ד' יח, שהיום נחשב שאין גזירה כל' אין יד האומות שולטת בא"י, אמנם אין שלום כל' ביהמ"ק וע"כ מתענין. אך עדיין בהגדרה ההלכתית בגלות היה גם גזירה וגם לא היה שלום, האם היום אין זה התקדמות?
ובקיצור, האם הכפירה והמצב הרוחני איננו רק חלק, או תופעת לוואי של תהליך גאולה גדול המתרחש לנגד עיננו?
תודה רבה הרב, מצפה לתשובה