לק"י ד' תשרי תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
*שאלה א:*
בערב סוכות תשפ"א (https://net-sah.org/video/45309) השבת לשואל ואמרת "הדס שוטה אינו כשר ביו"ט שני. הוא רק לנוי. כי הוא לא המין שאנחנו מצווים להשתמש בו."
לצערי, מהערת מארי בפ"ז לולב אות ד, לא הבנתי שמדובר במין אחֵר כפי שהבנתי מדבריך. אסביר איך קראתי את הערת מארי כך ואשמח אם תבטל או תאשר את הדברים בשביל לקיים לנו אמתה שלתורה. אקדים להבליט שלכאורה דברי מארי שם סותרים לגמרי את דברי רבנו שכותב בשלילה על תרי וחד "אין זה עבות, אלא נקרא הדס שוטה" ומארי כותב בחיוב "דאמנם עבות הוא אלא שהוא שוטה." אולם לפי ההסבר להלן שהבנתי אין שום סתירה.

אעתיק כעת את דברי מארי שם [[ומוסיף בסוגריים את ההבנה שלי]]: "דלכאורה עבות הוא דהא תלתא תלתא הוא, קמ"ל דאמנם עבות הוא [[מלמדנו מארי כי מה שכתב רבנו 'אין זה עבות' מוסב על דבריו בתחלת ההלכה 'וענף עץ עבות האמור בתורה'. כלומר, הדס שוטה אינו עבות *האמור בתורה*. אך הדס שוטה הוא כן בגדר עבות, כלומר, אינו מין אחר,]] אלא שהוא שוטה. [[ונפק"מ של הדס שוטה דאמנם עבות הוא, היינו שכשר ביו"ט שני עם שאר הימים, כי נזקק רבנו למעטו ולפסלו מן האמור בתורה.]] לאפוקי שנים שנים שלא מן השם [[של עבות]] הוא זה [[בין אם עבות כשר דהיינו עבות האמור בתורה (= מה שהתכווין רבנו כשכתב על השוטה 'אין זה עבות'), ובין אם עבות פסול דהיינו עבות שאינו אמור בתורה]] שהרי אינו עבות ולא נזקקו למעטו."

וראיתי באות ה חיזוק להבנה שלי שלפי הרמב"ם, כפי שמבאר מארי את דבריו, יש עבות כשר ויש גם עבות פסול (לכאורה בניגוד לרבנו שכותב 'אין זה עבות'). כי באות ה (פסקה שלישית) משתמש מארי בלשון עָבוֹת כָּשֵׁר, וזה לשון מארי "בראש הבד שני טפחים ומחצה עבות כשר והשאר תרי וחד". והרי אם אין השוטה בגדר של עָבוֹת פָּסוּל, מהו עבות שאינו כָּשֵׁר.

ולא אמנע מלציין בדברֵי השו"ע סימן תרנא סעיף טו "ויש מי שפוסל להניח הדס שוטה בלולב נוסף על השלשה בדין עבות ויש מתירין", שבביאור הגר"א ד"ה ויש מתירין "דלאו מין אחר הוא דהא גדילי בערוגה אחת ובענף אחת אלא שהתורה פסלה ולא גרע מסיב ועיקרא דדיקלא דלא הוי בל תוסיף כמש"ש [[כמו שכתוב במסכת סוכה דף]] ל"ו ב'" (ודבריו מתוך ב"י סוף סי' תרנא, ד"ה ובהדס שאינו עבות נחלקו הגדולים). והטור בסימן תרנא סעיף יד כתב "אבל מאותם ד' המינים יכול להוסיף עליהם. ובהדס שוטה שאינו עבות נחלקו בו הגאונים אם הוא מין הדס ויכול להוסיף אותו אם לאו" (ועל דרך זה הַשְוה 'מגדל עוז' שצטט ד"ר זהר עמר בספרו ארבעת המינים עמ' 62 הע' 22).

*שאלה ב:*
לפי דברי מארי בפ"ז לולב אות ד—"לאפוקי שנים שנים שלא מן השם הוא זה שהרי אינו עבות ולא נזקקו למעטו"—האם שנים שנים מין הדס הוא (שפסלותו ברור מלהזכיר) ומותר מיו"ט שני? ואם תשיב ששנים שנים אינו מין הדס כלל, למה התיר מארי באות יט להשתמש גם בשנים שנים בשביל נואי המצוה ולמה אין הדבר בבל תוסיף כאשר רבנו כותב "ואם רצה להוסיף בהדס" (והלא מי שמוסיף שנים שנים מוסיף במין אחר במקום להוסיף בהדס)?

בכ"ר