הוספת אבינו מלכנו לאחר העמידה בימי המלחמה
כבר בימים הראשונים למלחמה, הוציאו הרבנים הראשיים הוראה להוסיף 'אבינו מלכנו' לאחר תפילת העמידה (שחרית ומנחה).
בביהכ"נ שלנו נוהגים נוסח תפילה 'בלדי'.
א. 1 האם ראוי להוסיף תוספת זו כהוראת הרבנים? אם כן, היכן בדיוק להוסיף?
2 האם כמנהג הבלדי לאחר נפילת פנים, או תיכף לאחר חזרת הש"ץ?
ב. האם על הציבור לעמוד בעת אמירת 'אבינו מלכנו'?
ג. האם ראוי להוסיף 'אבינו מלכנו' גם במנחה של ערב שבת ובשבת עצמה לאחר שחרית ומנחה? (שהרי בעשי"ת אין לומר 'אבינו מלכנו' עפ"י הבלדי).
ד. (שאלה זו רלוונטית אם תשובת מו"ר על השאלה הקודמת תהיה שלילית)
ביהכ"נ שלנו הוא אחד ממס' בתי כנסת ביישוב קהלתי דתי, אם רב היישוב (מרא דאתרא) פנה לראשי/וועדי בתי הכנסת השונים בבקשה לקיים הוראה זו כנ"ל, או אז האם תשובת מו"ר תשתנה, או שמא עלינו להסביר למרא דאתרא על מנהגנו הקדום בעניין זה.
א 1 כן. אם אין טורח ציבור.
2 לאחר נפילת פנים.
ב כן
ג לא. בשבת שיאמרו ויושע.
ד אצלנו בגלל טורח ציבור, אנו אומרים מזמור למנצח שלפני ובא לציון, בנעימה של צעקה.
ובשבת אנו אומרים ויושע, מעומד, מול היכל הקודש כשדלתותיו פתוחות.