שאלה לגבי נוסח מצווה ט בספר המצוות

לכבוד הרב שלום וברכה אני לומד ולמדתי ממשנתו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' ורציתי לשאול מה הייתה דעת "מארי" הרב יוסף קאפח מצאתי התייחסות בראיונות של הרב אך הוא ענה בקצרה ובאופן כללי "סתם ולא פירש" ורציתי פירוט במספר נושאים בבקשה: א.

לק''י
שלום הרב
1) האם צריך ללמוד בימינו את ה''מדעים המכשירים? ואם כן, מהם המדעים המכשירים?

2) כיצד ניתן ללמוד(באופן פרטני) הלכות כשרות בימינו לכל צדדיה ( למשל איך נוהגים במיקרוגל) לשיטת יהודי תימן, שתואמים
את שיטתו של מארי בפירוש רבנו?

תודה

שלום לכבוד מארי רצון הלוי ערוסי שליט"א,
1) נודע לי השבת שבאולפנת רעות הבנות מחוייבות ללמוד מיתולוגיה יוונית כדי לעבור את מבחן הבגרות בספרות לכיתה י"א. התלוננתי למנהלת האולפנה בנוגע לכך והיא סיפרה לי שהמוסד מתנגד לכך, אבל זה חומר חובה מבחינת משרד החינוך וביקשה ממני לפנות לראש חמ"ד. עשיתי זאת, אבל אני חושב שאם עוד הורים יהיו מודעים לכך שבני ישראל מחוויבים ללמוד עבודה זרה זאת להעלות על שפתם שמותיהם של אלילי ואלות יוון לתלונה שלי תהא יותר כח. ואני מאמין שתמיכת כבוד מארי ועוד גדולי הדור כמוהו ועוד יתערבות הרבנות הראשית יוכלו יחדיו לפעול ולאלץ את משרד החינוך לשנות את תוכנית הבגרות הזאת.

רס"ג במאמר שביעי של אמונות ודעות דן בתחיית המתים. מעלה שאלה על משמעת ומרי אצל אותם הקמים. תשובתו היא: כן, יהי אז עניין של משמעת או מרי, כי אחרת למה להם גופות, ויהי גמול על משמעם, ויהי יכולת למרי, אך לא יהי מרי בפועל כי לא יחי ה' אלא מי שידע הוא, כי לא ימרה. רס"ג לא מעלה שאלה לשם מה בכלל כל המהלך הזה של תחיית המתים. לעומתו רמב"ם עושה הפוך. הוא שואל מה מטרה של תחיית המתים. ועונה - זה מופת. וממילא לא מתייחס לשאלת משמעת או מרי באותו זמן, כי הרי אם זה מופת, כל ערכו כלפי חוץ, תוכו יכול להיות אף תפאורה, בספו של דבר. אין זה מופת בשום פנים. שלוש סיבות:

יורונו רבותינו,
האם יש איסור ברכישת מנוי להגרלות לוטו? ואדם שרכש בדיעבד יש איסור בעצם השארת המנוי?
בתודה ובברכה

שלום כבוד הרב
1) לגבי מה שאמרת לי בעבר שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם מכריזים עליו מלמעלה מדובר שהקב"ה ברא אצבע עם כושר תנועה אבל מטרת התנועה והתנועה בפועל הם ביד האדם בלבד, איך זה מסתדר הם הפירוש שהכוונה שאין אדם מקבל מכה באצבע אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה?
2) הרמב"ם אומר שיש השגחה פרטית רק תוך כדי שהאדם חושב על ה', האם זה לא מנוגד לכך שהרי כל תאונה וכל פיגוע וכל מחלה וכל גזרה רעה באה מהקב"ה על האדם או בגלל עוונות גלגול זה או בגלל גלגולים קודמים? הרי כל הפרנסה קצובה לאדם מה' וגם רפואה ושאר הדברים

אחת הראיות שמביא הרמב"ם לכך שהאמונה בביאת המשיח היא עיקר מהתורה, ולא רק מהנביאים, היא ציווי התורה על הוספת ערי מקלט כשה' ירחיב את גבולות א"י "ומעולם לא היה דבר זה, ולא ציווה הקדוש ברוך הוא לתוהו". הגמרא (לפחות לחלק מהשיטות) אומרת: "בן סורר ומורה - לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? - דרוש וקבל שכר". לפי זה הראייה של הרמב"ם לא שווה הרבה כי אפשר לומר שגם מצוות הוספת ערי המקלט "לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? - דרוש וקבל שכר", ובוודאי לא נגיד על חלק האמוראים שהם כופרים. האם הרב יוכל ליישב בין הדברים?