יש להקדים ולומר, שיש מאחינו הספרדים שמקילים בדין האינדוקציה, משום שהיא זכוכית קרמית ולשיטתם אין הזכוכית בולמת, בגלל חלקותה, וזו אינה שיטתנו, כי לפי שיטתנו, הזכוכית היא מתכת ודינה כדין מתכת.
לעומתם יש מהאשכנזים שמחמירים באינדוקציה, כי לדדם הזכוכית דינה ככלי חרס, ואם היא בולעת חלבי או בשרי אין לה הכשר.
אשר לשיטתנו, שהזכוכית דינה כמתכת ואם  יגלוש חלב מסיר חלבי על האינדוקציה, שהיא בעצמה חמה, האינדוקציה תהיה חלבית ואין לבשל עליה בסיר בשרי, כי לפי מארי, הבלעה מדופן לדופן, גם בלי לחות ביניהם, וא"כ הסיר הבשרי יבלע פליטה חלבית מהאינדוקציה וכן הסיר הבשרי פולט בשר על האינדוקציה והיא כבר תהיה או בשרית אם טרם בלעה חלב או תיטרף, שיהי בו טעם בשר וטעם חלב.
ולכן נראה שלשיטתנו נצטרך להשתמש בפח בשרי שיחצוץ בין הסיר הבשרי לאינדקוציה וכן פח חלבי שיחצוץ בין הסיר החלבי לאינדקוציה וכמובן שפחים אלו לעולם יהיו נקיים והאינדקוציה תהיה נקייה ונראה שהיתר זה יתאים גם לשיטת מארי שמחמיר בכך שהוא סובר שיש הבלעה בין שני סירים חלבי ובשרי שהם על האש, ונוגעים זה בזה, גם כשאין לחות ביניהם. כי במקרה דנן יש פח שאין בו תכולה, והוא חוצץ בין הסיר ובין האינדקוציה.