בעניין דברי רבינו בהלכות מגלה פ"א הל' י'
..." וּכְרַךְ וְכָל הַסָּמוּךְ לוֹ וְכָל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם יָתֵר עַל אַלְפַּיִם אַמָּה - הֲרֵי זֶה כִּכְרַךְ, וְקוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר."
לפי הבנתי ואם הבנתי נכון, מארי וגם מארי חיים כסאר פירשו את דברי הרמב"ם שמדובר בישוב ש"נראה עמו" בתוך האלפים אמה ולא כפי שאחרים פרשו או "נראה עמו" או "אלפים אמה". 
וכפי שהגדיר יפה הרב חננאל סרי בספרו עמ' 127 הל' צז. 
"כרך נקרא כל מקום שהיה מוקף חומה בימות יהושע עם הבתים שנבנו מחוץ לחומה בסמוך לו כל עוד אין ביניהם הפסק של מיל (כק"מ), והם נראים כיישוב רציף ממרחק של מיל (ק"מ). 
במקום מגורי - גילה, למיטב הבנתי הייתה מחלוקת בראשית הקמתה ורוב הפוסקים החליטו לסמוך אותה לירושלים ולקרוא את המגלה בט"ו באדר כמו יתר העיר ירושלם. על פיהם, רוב (אם לא כל?) הקהילות בגילה נוהגות כיום. שיטה זו תואמת יותר את השו"ע ומצרפת גם את עניין "רצף בנייה" למשוואה ההלכתית. 
גילה, כידוע מרוחקת מחומות ירושלם מעבר לאלפים אמה. אמנם יש רצף בנייה, אך נראה שהיא מקוטעת במקומות מסוימים כ"ש כביש בגין (כביש מהיר החוצה את העיר) החוצץ בין הישובים (אך פחות מק"מ). ועוד יש לומר שכביש זה סמוך ליישובי גויים (כפרים ערבים כמו בית צפפה) הכלולים ברצף בנייה זו. האם ישובי גויים מצטרפים לרצף של התחומין? האם חיבור ישוב זה לכביש הרחב שהם מעבר לק"מ מהווים חציצה ברצף? 
מבחינתי כבר חשבתי ללכת לקריאת מגלה במקום אחר בעיר אך תורה היא וללמוד אני צריך!  האם לפי הרמב"ם יהיה נכון לקרוא בט"ו בגילה? האם לפי השו"ע יהיה נכון לקרוא בט"ו בגילה? 
בברכת ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר כן יהיה עמנו,