הפרשת חלה בחו"ל
יש בקהילתנו מאפיה בבעלות גוי‚ כלומר המבנה הינו של הקהילה אבל המצרכים כולם של הגוי שאופה (ומוכר) ואנו כמובן מקפידים להדליק את התנור ולנפות את הקמח.
מה בנוגע להפרשת חלה?
האם זו עיסת גוי שפטורה מחלה ועוד בחו"ל ?
האם העובדה שקרימת פני הלחם היא בתנור שהודלק על ידי ישראל‚ "תורמת" לחיוב הפרשת חלה (בחו"ל)?
תשובה שקיבלנו:
חיוב החלה תלוי בבעלות. גוי שעובד במאפיה יהודית חייבת העיסה בחלה, ואילו להיפך לא, כלומר גם אם יהודי ילוש את כל העיסה אבל היא של גוי היא פטורה מחלה.
לפי השאלה אני מבין שרק המבנה של הקהילה אבל הביזנס הוא של הגוי הוא קונה את החומרים ולש ואופה ומוכר את הלחם. ממילא זו עיסת גוי שפטורה מחלה. אם יש כאן גדרי שותפות התשובה תהייה שונה וזה תלוי בגדרי השותפות.
מעולם לא שמענו שיפרישו חלה בעיסה של גוי
השאלות שלי:
1 הגוי יודע שהוא אופה גם בשביל ישראל , האם חייב בהפרשות חלה.
2 מה עם הפרשת חלה - בקונדיטוריה, שאופה רק עוגות, כאשר הגוי - מכין את הבצק .
1 מה פירוש הוא אופה גם בשביל ישראל? שהגוי, שהוא הבעלים, משווק גם ליהודים. ואם כן, עדיין יש פטור מהפרשת חלה.
2 אם הגוי רק פועל, חייב היהודי בעל הקונדיטוריה להפריש חלה.
תכנים לקריאה נוספת
"הכנסת הופכת אותנו למדינה לא יהודית"
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
ברית מילה
שלום רב,
האם מותר להזמין גויות לברית מילה?
לצערי שני אחיי חיים עם גויות ללא נישואים, אך עם ילדים.
מותר שהן יגיעו לברית מילה? בין אם נערכת באולם או בבית כנסת?
תודה
שותפות עסקית עם גוי, מהי הדרך ההלכתית הראויה לה?
מהי הבעייתיות של שותפות עסקית עם גוי בהקשר לשכר השבת וכיצד ניתן להתגבר על בעיה זו?
האם רשאי השותף היהודי להתנות שכר מס' ימים בשבילו כפיצוי שווה ערך לשכר יום השבת שמקבל השותף הגוי?
באלו נסיבות יאסר על השותף היהודי ליהנות משכר השבת שהפיקה השותפות העסקית?
ממון גוי
שלום לכבוד המארי, אני פוסק כבעת רבנו ועוסק במסחר מול ספקים בחו"ל. לאחרונה ביקשנו משלוח מכולה ובה מעל מאה פריטים במחירים שונים. במועד הגעת המשלוח ארצה התברר שהספק נקט במחיר 70 יורו תמורת מוצר שעלותו 170 יורו, היו עשר יחידות כאלה. נודע לי על כך וריאתי לנכון לעדכן את הספק, אך לא עדכנתי את בעל הבית שלי. במהלך עיון בתיק הספק, שבוע שעבר, התברר למנהלת חשבונות החברה, שהיא אישתי של בעל הבית, איך פעלתי והיא גערה בי כי לדעתה לא הייתי צריך להודיע לספק כלום על טעותו. האם נהגתי כהוגן לדעת כבוד המארי? בברכה, אליעזר
עבודה אצל ערבי - קצת דחוף אם אפשר
לרב השלום והברכה, שבוע שעבר הוסכמתי לעריכת דין, ואני מחפש עבודה בתחום. כעת הוצע לי ע"י עו"ד ערבי נוצרי, לעבוד אצלו (לאחר שהוא קיבל המלצה ממקום ההתמחות שלי, מוסד ציבורי שחלק גדול מלקוחותיו תובעים אותו). שאלתי היא, הבנתי בעבר שאסור למנות ערבי לתפקיד על הציבור. האם זה חל גם לעניין עבודה? כלומר האם עלי לסרב להצעה ולהמשיך לחפש עבודה על אף ההפסד הכלכלי (אי"ה הזמני) בכך, או שאין כל מניעה לעבוד עבור ערבי. אינני יודע אם זה רלוונטי לתשובת הרב, אולם מדובר בערבי נוצרי, כאשר שאר עובדי המשרד כוללים ערבים נוצרים ומוסלמים כאחד, ועו"ד יהודייה אחת.