שלום וברכה לרב

לע"ד ישנם מספר זרמים כשרים בעלי "יסוד אמוני משותף" בתורת משה אך הפרשנות והשקפת חייהם שונה זו מזו ומשליכה על בידול בהנהגות בין קהילה אחת לחברתה.
רוצה אני לציין שאני שמח על היותי חי בארץ ישראל.
מאידך ישנם כאלו שיחלקו עליי מפאת כך שמדינת ישראל מונהגת בחלקה ע"י אנשים שאיינם מייצגים ערכים יהודיים אותנטיים.

מצטייר אצלי בראש שישנו ריבון ישראלי מודרני מערבי בשילוב ערכים יהודיים בפן ה-"טקסי" בלבד.

להבנתי התורה היא דבר מחייב [להיות בעל שאיפה להצליח לקיים את כולה] ולא ברור לי אם על היהודי המאמין לקבל סמכות ומרות של כאלו בעלי השקפה שונה ביסוד שמנחילים את הערכים והאמונות שלהם בעל כרחם .
[וחשוב לי לציין שאני עצמי מוצא דברים טובים ויפים בכל זרם שהוא, ואיני מרגיש השתייכות לשום זרם באופן טוטאלי].

אמשיך ואציין שבתוך החברה הדתית אני מבחין בדבר הגיוני בסך הכל המעיד של אלמנטים של בידול לכל קהילה מסודרת:
* אכילה משחיטות וכשרויות ספציפיות.
* קריאה בספרים ספציפים נושאי הסכמות.
* אי חשיפה לתכנים הנוגדים את ה-"קו" המקובל.
* לבוש.
* שיטות לימוד שונות המשפיעות על עיצוב ההשקפה, ועוד...

הדברים הללו לעיתים מתפרשים אצלי בראש בלבד כפוליטיים חברתיים בזמן שזה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי.

המסורת עליה חונכתי היא שמירת המסורת וניהול או"ח שאינו נוטה לתורניות.

מחפש את קו האמצע ולא ברור לי מתי מדובר בפשרנות, מתי מדובר בקיצוניות ומתי מדובר בדרך האמצע.
אני סולד מקנאות וקיצוניות אך אם זו דרך האמת עליי לשאוף לשם .

כיצד לישב את הדעת ?