א מדיני שביעית, שאין לשנות פרי שביעית, לדבר שאינו דרכו ומהותו, חוץ מענבים ומזיתים, שניתן לשנותם, ליין או לשמן, מארי, שמיטה ויובל, ז, ב, אות יז.
ב כיוצא בדבר מותר לשנות ענבים שביעית לערק, כמו שמותר לשנותם ליין, מארי, שם.
ג הערק הוא אמנם זיעה, אבל הוא גם ביעורו. והנה בדרך כלל פרי שביעית שהגיע זמן ביעורו, נאסר באכילה.
אולם הענבים של שביעית, שעשו מהן ערק, וכאמור, מותר היה לעשותן כן, הם כמבוערים, וכבר אינם נאסרים, כשהם כבר ערק, כי הם נעשים ערק, לפי שהגיע זמן הביעור, וזה על דרך המליצה, מעין גיטו וידו באין כאחד.
ד איני מכיר את התשובה של מארי, כי אין לי אותו ספר, אבל מארי קבע, שגמר מלאכה של הענבים המיועדים ליין או לערק, הוא כשהם כבר יין, ואז הם חייבים בתרומות ומעשרות.
וכן ענבים שנועדו להיות ערק, גמר מלאכתם כשיהיו ערק, ואז יתחייבו בתרו"מ, בתור ערק טבל, ואף שהוא זיעה בעלמא, סוף סוף הוא משקה, ואין סתירה לדיני שביעית.