פ"ו מאכלות אסורות הל' ז: הַכָּבֵד שֶׁחִתְּכָהּ
לק"י י"ג אלול תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
א) מארי באר שהכבד בעי חתיכה לחתיכות מרובות לא רק לחליטתו אלא גם לצלייתו, ולא שקורעו וחיתוכא לתחת (עמ' קנ פסקה שמתחילה: מ"ש מרן). האם דין זה של הַכָּבֵד שֶׁחִתְּכָהּ גם בכבד עוף, או שמא כבד קטן לא בעי חתיכה?
ב) האם כבד עוף, כפי שנמכר בשוק, כשר לפי שטת רבנו שמארי מפרש הַכָּבֵד שֶׁחִתְּכָהּ היינו חיתוכה לרצועות כפי שבעמ' קנא הביא מארי מפירוש להרי"ף? (ולא אמנע מלהעיר על אפשרות תרגום שונה ממה שתרגם מארי חיתוכה "לרצועות" בביאורו למשנה תורה, שבמקור הכרך על הרי"ף תרגם מארי חיתוכה "לחתיכות דקות" ושם העיר מארי שכך מנהג תימן "שמחתכים את הכבד לחתיכות ארוכות ודקות כעין סרטים ותולין בשפוד.")
ג) רבנו כתב שכבר נהגו כל ישראל להבהבה "על האור." ומארי כתב שמנהגינו לצלותה צלייה גמורה "על האש" (אות יא). האם צליית הכבד דוקא על האש או שאפשר גם צלי קדרה וכפי שכתב מארי בבשר בפ"ח קרבן פסח אות י?
בכ"ר
שמעיה אפל
א יש צורך לפחות בחתך אחד.
ב איני יודע כיצד נמכר עוף כבד בשוק.
ג כך אנו נוהגים לצלות הכבד על האש, אולם אם הניח הכבד על רשת מוגבהת בתוך סיר סגור, ומתחת לסיר מבחוץ יש אש, והכבד נצלה רק מחמת החום, ולא מחמת האש, גם זו צלייה מכשירה, ורק בקרבן פסח אנו זקוקים לצלי אש.