טהרה טומאה וקדושה.
שאלה
שלום לכת"ר.
האם מושגי הטהרה, הטומאה והקדושה לדעת רבנו הם מושגים הכרתיים (תלויים במחשבת האדם) ואינם כוח הקיים במציאות?
לדוגמא קדושת ספר תורה וקדושת ארץ ישראל, כתפיסה מחשבתית על חשיבות ספר תורה וא"י שצריכה להיות באדם ולכן נקראים קדושים? או שיש כוח קדושה שקיים בעצם ספר תורה או באדמה. וכן לענייני הטהרה כמצורע, זב, נידה וכד'...
בתודה מכת"ר.
תשובה
א התורה קובעת שלאביזר מסוים קדושה, ויש צורך לנהוג בו בקדושה לפי כללים של התורה.
ובמקרה כזה האביזר הוא כאילו במהותו קדוש.
ב וכן התורה קובעת, שכלי או אדם הוא טמא או טהור. ויש לנהוג בהם לפי הלכות מסוימות, כשהם טמאים או כדי להיטהר.
וברור כשדינם כטמאים, הם כאילו מהות של טומאה.
וכשהם טהורים הם כאילו מהות של טהרה.
ג אולם גם לקדושה וגם לטומאה ולטהרה יש משמעויות רעיוניות או רוחניות.