דילוג לתוכן העיקרי

חולה פטור מן הסוכה

שאלה

היה לי חום ביוה"כ, ולאחרונה יש לי תסמינים אחרים (שיעול וקצת חולשה) והרופא אמר שמצד א' לא לישן בסוכה אך מצד ב' שאין בעיה לבריאות לאכול בסוכה כי 45 דקות לא מזיק (וזה ברקע של כ-10 מעלות צלזיוס צפוי במזג האויר לאחר צאת הכוכבים).
הואיל וחולים פטורים מן הסוכה, כאשר להערכת הרופא האכילה בסוכה לא תזיק לבריאות:

א)    האם חייב לאכול בסוכה? ואם לא, האם מותר לו לברך לישב בסוכה?

ב)    אם פטור, האם רצוי שיקדש ויאכל בבית או שמא אין ישיבתו בסוכה הדיוטיות?

ג)    האם חולים שפטורים מן הסוכה הם רק אלו שהסוכה יחריף את חוליים, כך שייתכן שחייב לאכול בסוכה תוך כדי שפטור לישן בסוכה?

ד)    האם מזג האוויר מהווה דבר שלוקחים בחשבון לחולה, או כאשר יש לפנינו חולה הרי שפטור מן הסוכה ללא התחשבות בדברים אחרים כי רבנו כתב פטורין מן הסוכה ולא חילק?

ה) מי "שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני" וכו', כך שרבנו כותב על מצטער כזה שפטור מן הסוכה (פ"ו הל' ב), האם דברי רבנו שפטור מן הסוכה שייכים דוקא לשינת המצטער או גם לאכילת המצטער?

ו) האם יתכן הדבר שחולה יהיה פטור מן הסוכה שהיא מחוץ לביתו, אך יתחייב בסוכה אילו היתה עשויה בתוך ביתו כמו בתימן?

לאחר שאדם התקדם בגדול אך לא לגמרי מעיקר החולי-וירוס שקדם, מי שנשאר לו בסוכות שיעול יום-יומי וצפוי שיעברו מקצת שבועות עד שמבריא ומתנער ממנו לגמרי:
ז( לעניין שבת האם הגדר "מקצת חולי" )פ"ו שבת הל' ט(? או שמא כקיצור דברי הרמב"ן שהביא המ"מ בפ"ב שבת הל' י אות כה "חושש והוא מתחזק והולך כבריא", ובדברי הרמב"ן
המלאים "מיחוש שאין בו חולי ואין אדם חולה ממנו אלא מתחזק והולך כבריא בשוק" )תורת האדם, שער המיחוש, עמ' כא
בכתבי רמב"ן כרך ב בהוצאת מוסד הרב קוק(?
ח האם נחשב בגדר "חולה" לענין סוכה )דהיינו שפטור מן הסוכה ללא עוד התחשבות אם החולה מצטער מן הסוכה(? ואם אינו מוגדר כחולה, האם ייחשב בגדר חולה לענין סוכה אם
בנוסף לשיעול מרגיש קצת חולשה אך לא כזו שמצערו מלאכול בסוכה או שגורע מפעילותו היומית?
ואם כן נחשב אותו משתעל בגדר חולה לענין סוכה:
ט( האם פטור מלאכול בסוכה גם אם לא יפריע לו הישיבה בסוכה כגון שמגז האויר לא קר ולמעלה מ- 24 מעלות?
י( אם אמרו לו הרופאים שאין לדאוג להחרפת מצבו אם יאכל בסוכה במזג-אויר קר של 10-15 מעלות )צלזיוס( כי זמן
האכילה לא ארוך. כאשר למרות הקור אינו מצטער מלאכול בסוכה, האם חייב לאכול בסוכה על אף שהלכתית הוא בגדר
חולה?
יא) מי שבגדר "חולה" לענין סוכה, האם יתכן הדבר שהפְּטוּר מן הסוכה ישתנה בין סוכה לסוכה, כך שיתכן שפטור מסוכה שמחוץ לביתו אך יתחייב החולה אילו היתה סוכתו עשוייה בתוך ביתו כמו בתימן, או שמא אין נפקא מינה וההלכה "חולים ומשמשיהם פטורין מן הסוכה" היא הלכה גורפת וכסתימת לשון רבנו? ומדגיש שלא צירפתי כאן גדר של מצטער, אלא מתיחס רק לדין החולה כשלעצמו.
יב-יג)אם הפָטור או המצטער מן הסוכה אוכל בסוכה:
יב( האם ברכה לבטלה לברך לישב בסוכה?
יג( האם ישיבתו בסוכה הדיוטיות?
יד( האם יש עוד גדרים ל"חולה" לענין סוכה, שעוד לא הזכירם הרב?
היינו כללים שניתן להשתמש בהם בשביל להבחין במגוון המכאובים הרפואיים שעלולים להוכיח את האדם, ולסווג אילו מהם קרויים "חולה" לענין סוכה?
בפרט מתי קובעים את הקו בין מיחושים או תסמינים שחייבים בסוכה לבין עוד תסמינים שמוכרים הלכתית כחלאים לענין סוכה, או שמא רק בדיני שבת שייך הבחנה בין מיחושים לחלאים ואין הבדל ביניהם לענין סוכה כי בפ"ו סוכה כתב רבנו "אפלו חש"?
תלרו"ט
 

תשובה

א נראה שכיון שבכללי הרופא אמר לך לא לישון בסוכה, אך הרי אתה בגדר מצטער, שפטור מן הסוכה, ואינך חייב לאכול בסוכה, אם בכ"ז תאכל בסוכה, עלך לברך לישב בסוכה.
ב בנסיבות שלך רצוי שתקדש ותאכל בבית, אבל אם בכל זאת תאכל בסוכה, אין זה בגדר הדיוטות כי הרופא התיר לך לאכול בסוכה עד 45 דקות.
ג גם אם הישיבה לא תחריף את מצבו הבריאותי, החולה פטור מלשבת בסוכה.
ד חולה פטור מן הסוכה, ללא כל קשר עם מזג האוויר.
ה גם לאכילה.
ו לא חילקו, כי גם סוכה בבית ברוב המקרים אינה כמו בית ממש.
ז לענ"ד הוא עדיין בגדר מקצת חולי.
ח כן.
ט עקרונית הוא פטור.
י כל שהוא בגדר חולה, הוא פטור מן הסוכה. ואם יחליט לאכול בסוכה, לא יברך.
כי אפשר אולי שהוא בגדר מחמיר הדיוט.
יא חולה פטור מן הסוכה, מכל סוכה. חז"ל לא חילקו בדבר זה. אבל הדבר פשוט, שאם יש סוכה טובה, מוגנת היטב, וירצה לשבת בסוכה, אינו בגדר הדיוט.
יב לענ"ד - כן.
יג תלוי ברמת החולי.
יד 1 חולה שהוגדר ע"י הרופא כחולה.
2 חולה לפי תחושתו שלו, בבחינת לב יודע מרת נפשו.
3 חולה שבני אדם הבקיאים מתוך ניסיון סבורים שהוא בגדר חולה.