חיבוט הקבר לשיטת הרמב"ם
לכבוד הרב,
מקובלים ובעלי מוסר, הזכירו דין שנקרא "חיבוט הקבר"
שהוא כביכול דין לאחר מותו של אדם שנעשה גם לצדיקים, משמע שהוא נעשה
בגופו של אדם לאחר פטירתו.
יעויין במסכת חיבוט הקבר שהוכנסה כחלק ממסכת שמחות.
בחלק מן הספרים נטען כי זה דין על הנאה מהנאות העולם, ואפילו הנאות מותרות
אלא שלא לשם שמים.
1.האם הרמב"ם סובר שקיים דין חיבוט הקבר בין לצדיק בין לרשע?
2.האם יש לומר שמסכת חיבוט הקבר חולקת על הסוגיה במסכת ראש
השנה דף טז: יז: שממנה משמע שמי שנמצא צדיק מגיע מייד ולאלתר
לגן עדן/לחיי עולם, ואין רמז לדין ביניים נוסף של חיבוט הקבר?
בברכה
הנסתרות לה' אלודינו.
תכנים לקריאה נוספת
רמב״ם
שלום הרב
הרמב"ם במורה מדבר על אנשים שאי אפשר להיות שלם. לדוגמא איש שחם מאוד. למדתי שאיש כזאת אי אפשר לקבל צורה של דעת. האם מותר להיות רחמים לאנשים כאלו כאשר הם צריכים עזרה או אולי מקיים מה שתלמוד אומר "שאסור להיות רחמן למי שאין בו דעת"
רמב״ם
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
בשל בשבת במזיד לחברו, האם יאסר התבשיל לחבר עולמית או יהיה מותר לאכול מיד במוצ"ש?
מה דין אדם שאחרים ביטלו עבורו איסור, האם האיסור שבוטל יותר עבור האחר?
היש להשוות איסורי שבת למאכלות אסורות שהרי השבת חמורה יותר ואין זה מצוי ובכגון זה אין גוזרים גזירות?
האם יש הבדל בדין בין הרמה העקרונית לבין הרמה המעשית תוך בחינת נסיבות הארוע?
הלכות יסודי התורה פרק ט א-ב
האם יש לנביא או לחכם מחכמי ישראל סמכות לחדש מצווה מן המצוות?
מדוע העובר על דברי חכמים פחות חמור מהעובר על דבר תורה מפורש? והרי התורה עצמה מצווה לשמוע לחכמים?