חיבוט הקבר לשיטת הרמב"ם
שאלה
לכבוד הרב,
מקובלים ובעלי מוסר, הזכירו דין שנקרא "חיבוט הקבר"
שהוא כביכול דין לאחר מותו של אדם שנעשה גם לצדיקים, משמע שהוא נעשה
בגופו של אדם לאחר פטירתו.
יעויין במסכת חיבוט הקבר שהוכנסה כחלק ממסכת שמחות.
בחלק מן הספרים נטען כי זה דין על הנאה מהנאות העולם, ואפילו הנאות מותרות
אלא שלא לשם שמים.
1.האם הרמב"ם סובר שקיים דין חיבוט הקבר בין לצדיק בין לרשע?
2.האם יש לומר שמסכת חיבוט הקבר חולקת על הסוגיה במסכת ראש
השנה דף טז: יז: שממנה משמע שמי שנמצא צדיק מגיע מייד ולאלתר
לגן עדן/לחיי עולם, ואין רמז לדין ביניים נוסף של חיבוט הקבר?
בברכה
תשובה
הנסתרות לה' אלודינו.
