צבע הפתילים של הציצית

Question

שלום לכבוד הרב,
1 הרב כתב לגבי פתיל תכלת שאסור לשים בגלל חשש ברכה לבטלה עקב המחלוקת בין הפרי חדש לבן ידיד בעניין צבע הפתילות. אלא שבתשובות של מארי לתלמידו תמיר רצון תשובה 223 לגבי צבע הפתילים בטלית שחורה באיזה צבע יעשה את הפתילים ומארי ענה: ״שיעשו את החוטים באיזה צבע שירצו״
ואם כן זה נראה שלמעשה מארי פוסק כדעת הפרי חדש שאומר שרק לכתחילה במין כנף אבל בדיעבד אם עושה שאר מיני צבעים כשר. האם הרב סבור כמו מארי לעניין צבע הפתילות ובתכלת זה שונה או ששיטת הרב אחרת?
2 מה הסיבה לחשוש?
3 הרב ענה לי בתשובה קודמת (מצ״ב) לשאלתי מה הסיבה לחשוש למחלוקת הפרי חדש והבן ידיד בנוגע לצבע הפתילות אם אנחנו רואים שמארי לא חשש.
והרב ענה לי שאם הרמבם לא חשש אז גם אנחנו לא חוששים.
4 אך במחילה מהרב זה מקרה שונה לחלוטין. בתקופת הרמבם לא ידעו בכלל מה התכלת ואילו בתקופתינו יודעים בסבירות גבוהה מאוד מה התכלת ואפילו מארי אמר שזה כנראה התכלת כפי ששמעתי ממספר מקורות(מהרב בורשנטיין שדיבר איתו באופן אישי ומעוד מקור שאצרף אותו) ואם נאמר שעדיין מארי לא שם הרי המחקר אז היה עדיין בתחילתו ואילו היום אחרי יותר משלושים! שנה שלא ערערו על התכלת ורק מתרבים הלובשים גם מבין פשוטי העם וגם מבין תלמידי החכמים ששמים מה הסיבה לחשוש.
תודה רבה לרב על כל הטירחה.
5 הרב יוסף קאפח זצ"ל, נשאל על ידי תלמידי ישיבתנו בעניין התכלת, וענה: "נראה שאכן זו היא התכלת הנכונה, אבל אין חובה להטילה" (מתוך מאמר של הרב שמואל אריאל)
6 וכן אמר לרב אליקים צדוק להטיל תכלת בציצית.

Accepted Answer

1 ועדיין אני חושש לאותה מחלוקת.
2 כתב רבנו, ציצית, ב, ח: "היתה (=הטלית) כולה תכלת, עושה לבן שלה (=חוטי לבן שלה) משאר צבעונין, חוץ מן השחור, מפני שנראה כתכלת". וכתב מארי, שם, הערה כ, עמ' תנז, טור שמאלי: "ומש"כ חוץ מן השחור, עיין פר"ח, דדוקא לכתחילה, לא יעשה, אבל בדיעבד, לא פסול, ועיין בי"ד (=בית ידיד), שהאריך לדחות דברים (=של הפר"ח), וס"ל, ,דאף בדיעבד, פוסל.
נמצא, כי אותם שעושים תכלת לפי דעתם (=כמו בימינו שיש עושים תכלת, לפי דעתם, שהיא תכלת), אם יצאו או לא יצאו ידי חובת ציצית, כלל, תלוי במחלוקת הפר"ח ובי"ד, עכ"ל מארי.
כלומר, לדעת מארי, מאחר ויש ספק, אם באמת הלכת שיש סוברים שהיא תכלת, שלפי הבית ידיד, לא יצא ידי חובתו, רוצה לומר, שאם היתה כל הטלית תכולה, תכלת (לפי סברתם שזו תכלת), חייב לעשות לבן שלה, רק משאר צבעונין, חוץ מן השחור, ואם לא עשה כן, לא יצא ידי חובתו. לפי בית ידיד, כך יוצא אפוא, שיש להיזהר בתכלת, כל זמן שיש ספק אם היא תכלת.
ומכאן נעיין בדברי רבנו, פיהמ"ש, מנחות, ד, א, מארי הביאם בריש הל' ציצית, א, א, הערה א, "והציבור השני, שיתן חוט צמר תכלת, כרוך על אותם ציציות, וחוט זה נקרא תכלת... ואינו נצלנו היום, לפי שאין אנו יודעים צביעתו, לפי שלא כל גון תכול בצמר, נקרא תכלת, ואינו אצלנו היום, לפי שלא כל גון תכול בצמר, נקרא תכלת, אלא תכלות מסוימות, שאינה אפשרית היום, ולפיכך אנו נושים הלבן לבדו. עכ"ל רבנו.
ולכאורה תימה על רבנו, מדוע לא יהיה חוט התכלת, שהוא ספק תכלת, על דרך האמרה, מהיות טוב אל תקרי רע?!
והתשובה לכך, התורה ציוותה על חוטי לבן ועל תכלת, אין התכלת מעכבת את הלבן, ואין הלבן מעכב את התכלת, אבל אי אפשר בצבע אחר, כללי ומאחר ולפי רבנו, אין לנו תכלת בימינו, הדי הוא כצבע אחר, ואין היתר להשתמש בחוט שאינו לבן ואינו תכלת.
3 לא בדיוק, עיין היטב בתשובתי. שיש חשש שהתכלת הזאת היא לא תכלת, אלא דבר אחר, ואין היתר להשתמש בחוט שאינו לבן ואינו תכלת.
4 אז למה מארי והרב עובדיה יוסף לא נהגו להטיל חוט בתכלת בציציותיהם?!
5 ובכל זאת, הרי מהיות טוב, ראוי היה לו למארי להחמיר, אלא שכנראה יש עוד שיקולים רחבים לגבי הנהגות של חומרות.
6 עדות זו לא ידועה לי. אם לא אשכח, אשתדל לברר אמתות עדות זו, מפי הרב אליקים צדוק.

צבע הפתילים של הציצית

תכנים לקריאה נוספת

תכנים נוספים