דילוג לתוכן העיקרי

אבילות ברגל

ידוע שרגל מבטל אבלות .. שאלהכזו לפי שלא הבנתי את העניין הזה .. אם רגל מבטל אבלות .. לצורך העניין מאחרי חצות קודם ערב חג האבל קם ומכין עצמו לרגל אחרי יומים אבלות ל הורה .. והאבלות נגמרה .. האם היום השני שיושבים אבלים במעט היום עולה לשבעה כשבעה, ואז קודם כניסת החג יחשב יום שני כיום השביעי לאבלות, ונאמר מקצת היום ככולו כיום שבעה של אבלות. והזמן הנותר לחג יחשב שחלק מהשלושים והרגל יבטל את השלושים לאיסורים אחרים?
בתודה.

קרבן העומר

שלום לרב
המשנה במנחות מתארת את תהליך קציר העומר הנעשה בליל ט"ז בניסן במוצאי יו"ט ראשון של פסח ובין היתר שואל שם שליח בית הדין - "שבת היום" והם עונים לו "הן". שאלתי היא כיצד ייתכן שט"ז בניסן יחול בשבת אם ידוע הכלל שלא בד"ו פסח ולעולם לא יחול יו"ט ראשון של פסח ביום שישי ?!
תודה לרב.

מספר שאלות

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה אני נוהג כמנהג יהודי תימן - נוסח בלאדי
1) בבקרים לעיתים יוצא לי להתפלל בשטיבלך שם נוהגים להתפלל בנוסח אשכנז, שאלתי היא האם יש לומר עימם עלינו לשבח לאחר ובא לציון (כך הוא מנהגם) מכיוון ששמעתי שיש עניין לאמרו עם הציבור, או שמא להמשיך רגיל לפי הנוסח שלי ולאמרו בסוף התפילה?
2) כנ"ל לגבי מנחה האם לאמרו עימם או כלל לא (כפי מנהגינו אנו)?
3) האם יש על מי לסמוך להתגלח/להסתפר בערב יום העצמאות? (אציין שאני נוהג להתגלח/להסתפר בספירת העומר בערבי שבתות)
תודה רבה

דין גמרא ומנהג שלא נהגנו .

לק"י. אני ממוצא אתיופי, וברצוני לדעת באיזו דרך חייבת העדה ללכת, דהיינו מעיקר הדין. הרי מנהג אין לנו, ולא קיבלנו אף חתימת התלמוד ואין צריך לומר פסיקת הראשונים זיע"א. בלדים הולכים לפי הרמב"ם, ספרדים ע"פ מרן, אשכנזים רמ"א, ואתיופים מה..? לכאורה יש לנו דין תלמודי כרמב"ם. האם אני חייב באמת מעיקר הדין ללכת רק ע"פ פסיקות התלמוד? וגם מי שהולך לפי הרמב"ם או השו"ע, האם חייב לשמור גם את המנהגים? כגון ימי אבלות בספירת העומר, סוג ציצית, איסור דג וחלב וכו'. וכיון שאני משער שאיני יכול עדיין לפסוק לבדי מהשו"ע או מהרמב"ם (כמו שכתב הרא"ש), לפי איזה פוסק אחרון ממליץ כבוד הרב ללכת?

Subscribe to moreshet