ילמדנו רבינו
מדוע אם הימורים הם עסקו היחיד של המהמר הוא פסול לעדות, והרי זה נקרא ישובו של עולם כי עם זה הוא מפרנס את בני ביתו?
יורנו הרב ושכרו מן השמיים, חיים שלום הלוי לוין

לכבוד הרב שלום!

שלום לכבוד הרב!
אני נמצא בבסיס אשר אין בו הרבה דתיים ולכן יוצא לי להתפלל ערבית ביחידות האם כאשר אני מתפלל ביחידות בשעת לילה מאוחרת והסיכוי שיכנסו לבית כנסת מזערי קיים איסור ייחוד אם יש בת המתפללת בעזרת נשים?
תודה.

שלום עליכם מורנו ורבנו!!
א.כיצד או איך נכון ללמוד את הרמב"ם (הלכות) כדי להבין אותו על בוריו?
ב. אח שלי היה במעצר צבאי, האם הוא צריך לברך הגומל?

פורים הנו "יום טוב" וקריאת התורה שלו דוחה את הקריאה הרגילה, אם כן, מדוע שחל פורים בירושלים להיות בשבת לא דוחים את הקריאה של השבת, אלא עושים קריאה בדומה לר"ח שחל להיות בשבת, דהיינו קוראים למפטיר 'ויבא עמלק' ונמצא כי רק הפטרת השבוע נדחית ולא הפרשה כולה? יתר על כן, בפורים עולים ג' גברי, בעוד שנקבע כי בימים שאינם מותרים בעבודה אבל אינם ימי שבתון לא יפחתו מ - ד' גברי. שכן, בר"ח (שבעבר היה אסור בעבודה) ובחולו של מועד קוראים ד' גברי. לעניינו, בתעניות אשר אינן אסורות בעבודה הרי עולים ג' גברי וכך גם חנוכה שאינו אסור. ברם, בפורים מותרת רק מלאכה שיש בה משום שמחה.

בס"ד שלום כבוד הרב שאלתי נוגעת לדוד שמש בחורף בשבת בחורף כאשר אין שמש ולא נשארו בדוד שמש מים חמים מיום שישי האם מותר לכווין בשעון שבת כדי שיחממו מים בדוד על ידי חשמל ולא על ידי השמש. ומה ההבדל בין זה לבין כיוון שעון שבת למזגן בשבת?
תודה וסליחה על ההטרדה ובברכת שנה טובה גבי

בהמשך לתשובת הרב,
א. מדוע כב' הרב כותב נראה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב דווקא כשניתן להתבקע וכו'. הרמב"ם לא חילק וכתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה. הרמב"ם ידוע כמדקדק בכל מילה, והיה לו לכתוב במה דברים אמורים, בעציץ שניתן להתבקע. והוא לא כתב זאת.
ב. עציץ נקוב תלוי באוויר – כתב הרב דינו כאינו נקוב. הרמב"ם כתב בכלאיים פרק חמישי, כג, אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם. משמע שהרמב"ם חושש לעציץ נקוב שיונק מהאוויר.
ג. הנוטע אילן מאכל לנוי, האם יתחייב בערלה בדומה לסייג ולקורות. מעשר שני, פרק יב.

במסגרת הלימוד במסכת ראש השנה וההסבר שמופיע במפרשים על כך שמשחק בקוביה הוא שדווקא זו עיקר פרנסתו התעוררה השאלה האם בימינו אותם האנשים שמפעילים חדרי הימורים באינטרנט (ובידוע שיש ביניהם יהודים וישראלים שזו פרנסתם היחידה) יחשבו מבחינת ההלכה כמשחק בקוביא שפסול לעדות ומה למעשה ההשלכות המעשיות של פסול לעדות בימינו אודה לכבוד הרב באם יוכל להשיב לי ביומיים הקרובים.

מה מדיניות הרבנות בעניין? אם אנו מגיעים למקום שכתוב בהשגחת הרבנות, "האוכל כשר! " (לא המקום, כלומר המקום פתוח בשבת, ובכל זאת הרבנות נותנת כשרות). האם אפשר לאכול או שזו כשרות רק למסורתיים?
תודה.

שלום כבוד הרב
1) ידוע שאין בישול אחר בישול בבישולי גויים לכן מותר לתת לגוי לחמם מאכל שכבר מבושל... האם כלל זה שייך גם בדבר לח? ואז יהיה מותר לתת לגוי לשים מרק מבושל על האש ולחממו? או שאין בישול אחר בישול בדבר לח בבישולי גויים?
2) מי שבין ברכת הנהנין לטעימה שמע מישהו מתעטש ואמר לו "לבריאות" נחשב הפסק וצריך לברך שנית על האוכל לפני שמכניסו לפיו?
3) האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול בישולי גויים שזה נצטרך לרפואתו?
4) האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול טבל בימינו שהאיסור דרבנן?