דילוג לתוכן העיקרי

מדוע יום טוב שני לפי הרמב״ם נקבע לפי המקום ולא לפי האדם?

ב"ה
כבוד הרב כתב תשובה כמצו"ב: https://www.net-sah.org/faq/34179
לענ"ד לפי שיטת הרמב"ם, כל זמן שאתם בחו"ל, וכשאתם בחו"ל, תנהגו יו"ט שני של גלויות. ואם בתוך ה 5 שנים תהיו בחג מן החגים בישראל, תנהגו בישראל בלי יו"ט שני של גלויות.
מה המקור של הרב, והאם יש עוד אחרונים שמתמקדים במשמעות דברי הרמב"ם בזה?

כיצד הבין הרמב״ם את דברי הירושלמי על עיבור השנה ווסת החודש?

כבוד הרב,

נחלקו הראשונים באם יש מושג של וסת החודש, והרמב"ן הוכיח שזה דבר בלתי אפשרי מסברא. הרשב"א טען עליו שככה מצינו בירושלמי שקידוש החודש יכול לגרום שינווים בטבע, לענין חזרת בתולים של קטנה בת שלש בשנה מעוברת.
הרמב"ם השמיט ענין וסת החודש וביאר הרב קאפח שס"ל לרמב"ם כמו הרמב"ן שאין מושג של וסת החודש ואינו אלא מעשה ניסים.
שאילתי, האיך הרמב"ם למד הסוגיא הנ"ל בירושלמי? בודאי שאין זה מדרכו לומר שב"ד קובעין הטבע ע"י מעשה ניסים, אבל ככה משתמע מירושלמי.
תודה רבה!

Subscribe to הלכות קידוש החודש