י"ג מידות
שלום לכבוד הרב ראיתי שבזמן אמירת י"ג מידות יש מהבלאדי שיושבים ויש שעומדים האם הרב יכול להצביע לי על המקורות לכך שאפשר לשבת בי"ג מידות בברכת שבת שלום
שלום לכבוד הרב ראיתי שבזמן אמירת י"ג מידות יש מהבלאדי שיושבים ויש שעומדים האם הרב יכול להצביע לי על המקורות לכך שאפשר לשבת בי"ג מידות בברכת שבת שלום
1. סבי הגיע ממסוור שבתימן ורציתי לדעת האם מסוור נחשבת באזורה של צנעא או באיזור אחר? והאם אתה יודע באיזה סגנון תפילה התפללו בעיירה/כפר זה? (סבי הגיע לארץ ונראה לי ששינה ממנהג אבותיו מכיוון שבזכרון יעקב התפלל בבית כנסת של שרעבים)
2. אתה כותב בהמון מתשובותיך לא לעזוב את מנהג אבותינו וכדו'.
רציתי לדעת איך זה מסתדר עם יהודי תימן שלראשונה עזבו את מנהגם העתיקים לטובת מנהגי הרמב"ם ולאחר הוצאת השו"ע להתפלג לשני פלגים עיקריים? צר לי אם שאלותיי נראות לך כשאלות של בן אדם חסר ידע, פשוט אני מנסה להבין את מנהגם של התימנים בארצנו ובארצם
בתודה וברכת חג שמח רועי מאור
בס"ד
רציתי לדעת האם אתה מכיר ספרי הלכה כעין "שולחן ערוך המקוצר" אך המכוונים יותר אל ק"ק תימן הנוהגת כמנהג השאמי? בברכת שנה טובה וחג שמח רועי
מהי סמכותו של רב מקומי (רב בית כנסת, רב שכונה, רב יישוב, רב עיר) באילו נושאים מחוייבים לשמוע לו האם רק הלכה או גם הנהגות כלליות בצינעה או רק בפרהסיה?
האם דברים אלו נאמרו בכל חופה בתימן? האם הם חובה? מה זה בדיוק?
תודה רבה.
לק"י לכבוד הרב שלום רב הריני בחור ישיבה תמני (בלאדי ) הלומד בכולל לרבנות אני מרבה ללמוד ולעיין בחקר ההלכה גם לשיטת הפסיקה לבני עדתנו ק"ק תימן. אני קורא את דעת מורי ואת דעת מהרי"ץ ודעת הרב רצאבי לעתים מעיין אף בספר עריכת השולחן של הרב קורח לעתים הדברים סותרים זה את זה וישנם מחלוקות ברצוני לחקור לדעת האמת עד כמה שאפשר וללמוד את שיטת הפסיקה של בני עדתנו אני קורא מאמרים וספרים שונים ואני די מתלבט ומבולבל ברצוני לשאול את הרב מספר שאלות.
לכבוד הרה"ג הרב רצון הי"ו שלום רב!
שמעתי כי הרמב"ם כלל לא הכיר את תורת הקבלה ורק בסוף ימיו שמע עליה האם נכון הדבר? דבר נוסף האם נכון כי מנהגי תימן הם כ"חק בל יעבור"? כי יש מקומות שאפילו מארי לא פוסק כהרמב"ם בגלל המנהג (כך שמעתי)
תודה וכל טוב
בשעה טובה ומוצלחת נישאתי לבחור עירקי. עד לחתונה, נהגתי כמנהג אבי, כעת אני נוהגת על פי דרכו של בעלי, פסקיו של הרב עובדיה יוסף. אצל הורי, התימנים, נוהגים לומר בקידוש, "לחיי" ולא "לחיים", מהו מקור המנהג? האם יכולה אני להמשיך לומר "לחיי" או שאני צריכה לומר לחיים", כמנהג בעלי ( שמבחינתו זה בסדר )? אני מבינה שקיימים תימנים שממשיכים לנהוג כמנהג אבותינו, על פי הרמב"ם ויש כאלה שקיבלו עליהם מנהג ארץ ישראל ונוהגים כמרן, נודה לך אם תוכל להסביר לנו את עניין זה. בברכה ותודה.
שלום למורי ערוסי. הייתי מעוניין שתגיב לדברים שאצטט להלן, במיוחד משום שספרים אלה של מארי הודפסו במכון מש"ה שאתה המייסד לו. ואתה אף נחשב בעיני רבים כממשיכו של מארי. אני מצטער על האריכות, ואני מוכן להתמתן מס' ימים לתשובה ארוכה ועניינית. הנושא הזה ממש חשוב לי בתור אחד שנוהג לפי מארי יוסף, ולעיתים נבוך בשאלות מסוג אלה.
שלום למורי רצון ערוסי הי"ו קראתי את תשובתך לשואל לעניין הרב רצאבי. ויש לי מס' מילים לומר לך. אשריך הרב רצון ערוסי שאתה מן הנעלבין ואינן עולבין. בטוחני שקראת ספריו של הרב רצאבי וראית התקפותיו החריפות על מרי יחיא קאפח ונכדו מרי יוסף זכר שניהם לחיי העוה"ב. אך אתה איש שלום ומקרב הבריות לתורה והוא מקרב הבריות לתורה אך ה ' ישמור מצד שני פוגם בהם שהוא מלעיז על דברי חכמים ומדמה עצמו לחז"ל ואומר זה לקרוא וזה לא. ואני במו אזניי שמעתי שיחה שלו עם חבר שלי (שהיא מוקלטת, והוא בחור פשוט, שבתחילה לא האמין שהרב רצאבי יכול לומר כאלה מילים, והחליט לבדוק בעצמו.